צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
שלשום. יום ראשון, 26 ביולי 2026 בשעה 15:47

נדמה שעברו שנים מאז האירוע הזה ועדיין לא מצאתי זמן לכתוב . עניני בית קשוחים ואין אפילו רגע אחד של שקט.

ליין חדש ,אני לא מכירה ,רק שקוראים לו 'צוקריה' . והיא בהחלט היתה מתוקה.

קוד הלבוש קינקי ,כולם עם שחור אבל לא הוויץ' הזאת.

מחליפה כמה אאוטפיטים עד שמתקבעת על לבן וכחול ומנצנץ ובעיקר סקסי להחריד.

שמלת לורקס על כל זה ויוצאת לדרך.

חבורה של חברים שהתאגדו ללכת יחד ,מגיעה אל המקום ויושבים לשתות ,לחכות לכולם . אני ממש אוהבת אותם וכיף להכיר יותר לעומק ולהיות אחת מהם .

עולה בי חשש לפני כי...)תוהה לרגע איך לכנות את זה )... הנוספת עומדת להיות שם . חשש מאיך זה עומד להתנהל,איתי ,איתה,איתו. מצע טוב לטירגורים אבל אני נושמת עמוק וסומכת עליו.

יודעת שהוא נוכח וקשוב וכל טריגר יתוקשר וייפתר. 

הוא נכנס איתה לאחת הסדנאות ואני נושמת עמוק.

'שחררי וויץ',הכל בסדר,אחכ הוא יהיה איתך '

מהכיווץ אי אפשר להמנע אבל את התגובה אפשר לשנות.

אני וחברותא נשית הולכות לטייל במתחם.נכנסות אל מתחם הבדסמ ושם....אני מרגישה את הקסם של הערב מתחיל.

אחת הנשים נשכבת על מתקן הצלפות ואני והשניה מצליפות בה ברוך ולאחר מכן מגבירות קצב . 

היא עומדת בזה בגבורה ואני מלטפת אותה. זה כל כך נעים !

עוברות משם אל הצלב וממשיכות בניסוי כלים.

הגברים נכנסים ורוצים להתנסות ,מנסים להסתלבט אבל חוטפים.

זאוס סיים את הסדנא ונכנס איתה 

היא ניגשת אליי ומחבקת . מרגישה את הרצון שלה לחיבור וחברותיות. 

אני הכי מקבלת וחבקנית בעולם. לא מרגישה מוזר. 

האנרגיה הדומיננטית שלו משתלטת על כל האיזור ואני מוצאת את עצמי עם הבגדים הסקסים התחתוניים,אוחזת בפיסת עץ שמשתלשלת מהתקרה והוא מפליא בי את מכותיו.

הספנקים כואבים והפלוגר עוד יותר. מעולם לא חשתי את עוצמת הכאב של פלוגר על הגוף. זה חד ,זה חותך ,זה משאיר סימנים.

כשאני מתפתלת ,הוא מיישר אותח ומושך אל החזה שלו .'עכשו' הוא לוחש לי באוזן והגוף שלי נרעד באורגזמה מטורפת.

יוצאים שוב למתחם הריקודים ,מחכים שסדנה נוספת תתחיל. 'זמן ההמתנה  ארוך מהרגיל' כדברי ההקלטה אז אל תחכו לנו.

'בא לי שיבארי' זה יצא לי בלי שהתכוונתי 'אני רוצה שתקשור אותי ' - מי אמר את זה? תסתמי !!השתגעת ??

אבל אני רוצה.

הוא לוקח חבלים ומושיב אותי על מזרון.

פרי-סטייל הוא כורך את החבל סביבי כשהידיים בהצלבה על החזה . 

לאט לאט החבל מתהדק והלחץ עולה. קוצר נשימה רגעי והוא עוצר לרגע 

'את בסדר. תנשמי לאט' 

מביטה בו מרוכז ,כורך את החבלים לאט לאט ,מביטה בחבלים המתהדקים ,מביטה במה שעובר לי בראש - החרדה ,פחד ,מוות.

מתרכזת בתחושות בגוף. הכאב החד ,הלחץ ,חוסר האונים

אני נרגעת,הוא פה ,אני בטוחה. 

הוא רוצה להתרחק ואני מבקשת שלא,שישאר ,כי אני צריכה אותו.

וככה אני נשענת עליו והוא מחבק ומרגיע.

צורך עז עולה בי -לענג אותו. ככה. 

הוא פורם כפתורים והפה שלי נפתח לקבל אותו.

ואז הכל נעלם מסביב. הקולות ,האנשים,הפחד. 

שקט,תחושה בפה ,תחושה בגוף ,באף- הריח שלו.

זה משפיע גם עליי ואני מרגישה את ההתכווצות בין הרגליים...

הוא משחרר אט אט את החבלים ומחבק שוב .

הכל רגוע ונעים.

יוצאים חזרה אל החברים ,רוקדים קצת ביחד והיא מגיעה. רואה אותם רוקדים יחד ובהחלטה של רגע ,אני מתקרבת אליהם ומתקבלת בחיבוק. הוא מחבק את שתינו,שתינו מחבקות אותו .תחילה מלפניו לאחר מכן משני הצדדים ומשהו משתנה באנרגיה וזה טוב וזה זורם.

היא אוחזת בי חזק כשאנחנו מחבקות אותו אבל לא מסכימה להתנשק איתי או איתו.

אני מתרחקת והולכת לשבת על חבר ,לנוח . אנחנו מדברים ומתלטפים וזהמזכיר לי את ההתחלה של הבדסמ ,שהיינו כל החברים מפעם -ביחד .

 

כשכולם מתעייפים- אני יודעת שלא נזוז משם ככ מהר .עוברים ממקום למקום ואז הוא מושך אותי להתישב לידם וזה מרגיש לי הכי טבעי בעולם .

עד שדי...לכו הביתה כבר ! 

 

בבית אחרי מקלחת נעימה ,מתכרבלת איתו במיטה והוא חולב לי את כל האורגזמות מהגוף.

הגוף שלי עוד פועם מהסשנים והוא לוקח את מעבר לקצה.

פשוט מטורף מה שהולך פה.

 

לפני חודש. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 15:49

השבוע הייתי חולה.

לא יודעת אם זה מעלבון מהשיחה עם הבוסית (איזה קטע שהם חושבים שלהעליב ולזלזל ממש ייתן לי מוטיבציה לעבוד ! )

או תחושות מוזרות (משהו חמקמק שם בקצה של הקצה ) או שפשוט נגמר לי כל הברזל בגוף ( ליטרלי).

כן גם נשים חזקות כמוני צריכות מדי פעם פיגומים.

ברזל ,פלדה !! שאולי קצת ברחה לי מהגוף פיזית ונפשית. הרגשתי שכבר אין לי כוח לשאת . כלום.

אז שכבתי במיטה . כמעט יומיים ולא עשיתי כלום.

העולם יחכה. או שימשיך בדרכו.

אבל....רחוק ממנו זה לא מצב שממש עוזר לי להבריא

אז נסעתי אליו בבוקר השלישי. התקבלתי בחיבוק חזק וחם ומועך ונשיקה טעימה. זורקת את כל הדברים שלי בחדר,אוהבת לעשות לו בלגן. 

אני פה,אז הכל טוב עכשו . גם לו . 

יצאנו לאיזה מושב ,לשבת מתחת לעצים בצהרי יום נעים.

ככה סתם לעצור את הכל ולבלות יחד בנינוחות ונעימות שכזאת . לשוחח על החיים ,על העבר ,המשפחה ,הנשים האחרות ועוד משהו שנפתר והתקדם.

קצת תהיתי למה זה לא שותף בשיח ,כי מבחינתי זה הישג עבורו ואני לגמרי שמחה ומפרגנת.

אולי יושב שם חשש?  שאולי אגיב אחרת? 

חושבת שעשיתי שם עבודה. שוויון נפש - זו ההגדרה של מה שהרגשתי.

אני יודעת מה הערך שלי ,יודעת את המקום שלי . זה לא מחליף אותי.

המשכנו לדבר על זוגיות וההגדרה שלה 

אפילו התיעצנו עם ג'מיני . ה AI  תומך בהגדרות שלי ( לוקחת קרדיט )...

הוא ואני לומדים להגדיר מחדש מהי זוגיות עבורנו - מהי זוגיות א-מונוגמית . של להיות במקום של חופש אמיתי וזוגי. לבנות בסיס יציב שמשם אפשר רק לעוף אבל שיהיה לאן לחזור.

זוגיות שבא אפשר לאהוב ,להפגש ,להתחבר ,להנות  ,להתחייב,לנוח,להתבטל,לדבר ,לשתוק  ,לתכנן ,לפנטז,להתגעגע ,להצמד ולשחרר.

ובעיקר לרצות את זה . להיות שם מבחירה מודעת ולא מצורך וחוסר ופחד. 

החיוך שלו כובש אותי כל פעם מחדש כאילו זו פעם ראשונה. 

גם אם זה סתם לשבת בסלון מול הטלויזיה

או בשיתוף עשיה של ארוחת בוקר או צהרים.

(אני אחראית קפה וכלים-לוקחת קרדיט ,שוב. ).

יושבים לאכול יחד . כל אחד במקום שלו - ממתי זה התקבע ככה ? 

מתקלחת עם איזה פלונטר מוזר בבטן 

כשיוצאת ,אני שואלת אם כועס עליי ,כי הוא גער בי קצת יותר מדי וקצת הדף.האנרגיות לא ברורות לי וזה פחות נעים .למדתי לשאול לבדוק ,לא להשאר עם הפלונטר.

הוא צוחק ואומר שעכשו הוא יכעס בגלל שאמרתי אבל שוב ,האנרגיות מדברות ואני מרגישה שהוא מתרכך- מחבק ,נצמד ,מלטף .

פפראצי הממוש מגיעה לבקר ואנחנו מעבירים את הערב בכיף.היא באנרגיות נמוכות אז שמחתי שבאה - לדבר ,לשתף או סתם להיות בין חברים טובים שאוהבים אותה .

כשהיא הולכת אנחנו נמרחים בסלון ,הוא מתרכז בסרט או לפחות מנסה ,אני מתרכזת בו ומענגת אותו ,מסוקרנת ,מתבוננת ,נוגעת ,טועמת.

הוא מלטף אותי וכל הגוף שלי צמרמורת.

פוקד עליי ללכת לחדר ואני משאירה את הבגדים בסלון.

עוברות שעות בחדר ,ימים ,שנים

עונג ותשוקה ומגע וליטוף והנאה . 

גם ברוך וגם באינטנס 

והיה אינטנס . 

באיזה חלק הוא מכאיב לי (אני ביקשתי ? ...)

גם בספנקים בתחת שמרעידים לי את האגן כשהוא בתוכי

תופס לי את השדים ומועך וצובט ,מרגישה שהפטמה נתלשת לי והכאב החד הזה עובר לי בגוף.

היד שלו מתרוממת לצוואר שלי ואז ללחי שלי

והוא סוטר לי בקצה האצבעות.

וואו - זה לרגע מלחיץ אותי ,מעליב ,לא אמרתי שזה גבול שלי ? ולמה בכלל ? מסתכלת לו בעינים והוא עושה זאת שוב .

העינים שלו אחרות ,הפנים שלו נוקשות ,הוא נראה קשוח מדי ומשהו בפנים רועד קצת. מטולטל לי.

העינים מתמלאות דמעות והפנים שלי מתחפרות בצוואר שלו ,נושכות והגוף רועד 

והוא בתוכי עדיין . מחבק ואוחז בי בזמן שמשהו מתפרץ שם החוצה . 

אחכ הוא הופך אותי על הגב וממשיך וממשיך וממשיך...אפשר להתעלף מעונג ? אני מביטה בו ,בגוף שלו ,בפנים וכל חלקיק נחרט לי בראש.

הראיה שלי מטשטשת ...והגוף רוטט תחתיו ,מתכווץ שוב ושוב עד שמרגישה את החום הרותח שלו עליי. 

פאקקקקק מה זה ?  מה זה...

אפילו המים החמים במקלחת גורמים לי לרטוט . אנחנו מתלטפים ואני מרגישה מסטולית לגמרי. 

מעבירה שוב ידיים על הגוף החלק והנעים שלו . נשיקה ועוד אחת.

מתכרבלים במיטה . הוא מחבק אותי מאחור ואנחנו מדברים בחצי נמנום 

נזכרים בנשיקה הראשונה  שלנו במסיבת בריכה,במגע הראשוני בבית אצלי כשהניח יד כל הגב שלי ואני על הרגל שלו ,  ,בהחלטות שנלחמתי בהן, לא כי לא רציתי ,כן-כי פחדתי מהעוצמה הזו  נזכרים גם בטעויות שעשינו ,שנינו , שהביאו אותנו לרגע הזה. בחיבור הזה שהתחיל בצורה לא רגילה ושונה שהעמיק והעמיק . 

כמה שאני ישנה טוב לידו ,גם כשגלי החום מגיעים ואני מעיפה את השמיכה מעליי

ומעיפה מבט אליו ,מגששת ביד מלטפת אל גופו , נזהרת לא להעיר . 

נושמת עמוק . 

כמה טוב לנו עכשו. 

ועכשו - זה כל מה שחשוב .