צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני חודש. יום רביעי, 10 ביוני 2026 בשעה 12:54

אני בבית והוא בבית 

רק ששנינו לא באותו בית

זה לא קל לחיות בדיסוננס הזה של כל הזמן לרצות להיות איתו 

לבין הצורך והכרח להיות בבית.

לפעמים מרגיש שאני פה רק כדי להפגין נוכחות.

לא שמישהו באמת צריך אותי כאן.

לפעמים כן. לרוב לא .

כביסות ,כלים , בישולים . מטלות. 

לא יודעת.,אולי בגיל הזה כבר נמאס מהכל 

ופשוט בא לעשות מה שבאמת רוצים? 

 

אני מתגעגעת אליו . מסתכלת בתמונות.

אבל אני לא ממש צריכה אותן - הוא בלב ובראש שלי.

ואולי צריך להיות קצת בנפרד כדי שנתגעגע? 

כדי שכל אחד יתעסק בענינים שלו? 

ועדיין - כשמגיע הערב והמיטה ריקה (או מלאה בבלגן במקרה שלי) אז זה מבאס....

כי אין כמו להתכרבל איתו.בכפיות . הגב שלי צמוד לחזה שלו 

והתחת שלי לאגן שלו

יד אחת מתחת לראש שלי

ויד שניה מחבקת ומצמידה.

מה צריך יותר מזה ? 

 

 

הסחות דעת ....

סיימתי לראות devil may cry סדרת אנימה מלאה באלימות ושפריצות של דם . מוזיקת רוק כבד ומלא ציניות.

ללכת לסדר את החדר ? 

לא בא לי . 

ובשביל מה ?

 

הייתי אמורה להפגש הערב עם חברות וזה התבטל. כל אחת מהסיבות שלה . 

אז סתם עוד ערב בבית.

הולכת להכין משהו טעים....

 

לפני חודשיים. יום ראשון, 24 במאי 2026 בשעה 16:47

יש שירים שאני מתאהבת בהם אחרי שכבר מזמן ירדו מהפליליסט של המיינסטרים.

 

"..סתם, עוד שני ילדים בעולם

מוצאים את האושר בבית
סתם ככה באמצע היום..."

מרוחים על הספה מול הנטפליקס ,סרט חמוד ,מצחיק .שנינו מקשקשים כמו שני מבקרי קולנוע ותיקים . אחרי לילה לחוד שלא בא בטוב לשנינו . הרוגע הזה הנינוחות הזאת אחד בחברת השניה. 

סתם ככה באמצע היום . יד מונחת על ירך ,יד מלטפת יד .אצבעות נקשרות זו בזו . 

 

סרט מתחלף. ראש מונח על כתף ,יד נשית מלטפת גוף גברי. צפרניים מדגדגות קצה של עור נעים למגע . שרירים ומרקם של ורידים על יד . לצלם בראש לפי התחושה. 

יד חצופה אוחזת איבר מעל המכנס . לוחצת,מגרה ומקשה .קול גברי נאנח מעונג.

מכנס מופשט ולשון משחקת ,שפתיים מלטפות שואבות מגרות. 

אצבעות משתרגות בשיער ארוך ,מגלגלות לסליל ומושכות . אוחזות ומכוונות. ושוב הקול הגברי נאנק בתשוקה. 

פקודה נאמרת ועוד מכנס מוצא את עצמו על הרצפה . אגן נאחז ונדחק בעוצמה.

העונג מגיע בווליום גבוה ומתפוצץ מהר ,ממלא את המקום בחום וגורם לגלים נוספים  מכווצים ומשוחררים. 

צחוק משתחרר כי זה כל כך פשוט ונקי .

 

"...בא לי...
לעזוב את הכל ולבוא עכשיו
לחבק אותך עד שהגוף יכאב"

 

אני עומדת על קצה החוף . המים החמימים מלטפים את כפות הרגליים .

מפגש ראשון עם הים . רוח מפזרת שיער ושמש עוד לא אומרת שלום.

שקט ,רק רחש הגלים והרוח.

אני עוצמת עינים ופותחת את הלב  ,למה שחזק ממני,מרגישה את החום מתפשט בגוף ואז זה בא . צמד המילים מופיע בראש : "מרגע...לרגע.."

לא צריך לחשוב  . הכל קורה מרגע לרגע .

סבלנות ,נשימה ,

ברגע הזה - טוב עכשו. 

אחכ נצפה יחד ,כשהשמש תרד אל מעבר לקו המים בעיגול כתום גדול שהופך אט אט לפס זהב.

חברים ליד מדברים ואני לצידו - מרגע לרגע ועכשו הרגע הזה טוב. 

 


"מאמי....

איך חיכיתי ללכת לישון איתך
לקרב מחדש את הלב שלך לשלי..." 

 

בדרך חזרה ,פליליסט אקלקטי מוביל אל השיר הזה . אני משעינה ראש על היד ונותנת למוזיקה ללטף ולמילים להכנס .הוא בודק שהכל בסדר.

הכל בסדר. הרגע הזה-הוא טוב .

שוב אצבעות מלטפות אצבעות ,משתלבות זו בזו.בטבעיות ,מוצאות את מקומן .

שירים מקפיצים מוציאים אותנו למוד אחר ,שובבי וקופצני יותר ...it's so poweful...

כבר מזמן אני לא תוהה לגבי מסרים שמגיעים בכל מיני צורות.

בבית - מקלחת רותחת וארוחת ערב שהוא מכין וזה טעים .

שוב מתכרבלים על הספה ,הפעם יותר קרוב ואני מלטפת בחום את ראשו ואת ידיו. לא צריך להתאמץ בשקט הזה ,הכל טבעי,חופשי,משוחרר. 

נכנסת למיטה ונרדמת . מוזר לי קצת לבד אבל הריח שלו שם וזה מרגיע 

מרגישה אותו נכנס אל המיטה ,גוף עירום נצמד אליי בחושך מאחור ,זרועות חזקות עוטפות ומחבקות . הרגע הזה - הוא טוב. 

לילה טוב. 

 

 

לפני חודשיים. יום שלישי, 12 במאי 2026 בשעה 0:33

שישי ערב .סינאטיקס . וויב אחר ,שונה לגמרי.

שישי בוקר ,לפקוח עינים ,לשלוח יד מלטפת אל העור החלק שלו,להעיר ?לא להעיר? 

הוא נאנח לרגע כשאני כן מלטפת .יודעת שהוא מרגיש אותי אבל עדיין ישן. 

עד שלא וכל המיטה מתבלגנת כשאנחנו מתחברים. סקסבוקר זה כל כך משובח.

מעבירים את היום או מה שנשאר ממנו בבית. 

איזו נינוחות מדהימה וטבעית. תחושה שלא צריך למלא את החלל בדיבורים. גם אם זה סתם לשבת עם הטלפון והמוזיקה ברקע. 

שוקעים בסדרת גיבורי על ופרק רודף פרק.

לא הבאתי בגדים למסיבה.עכשו לנסוע עד הבית ? 

מזל שאושה קרובה. קופצת אליה לקחת אאוטפיט סקסי וחוזרת להתלבש . הוא מתלהב מאיך שאני נראית וכשהוא מתלבש אני מאבדת ריכוז ...

הפאקינג זאוס הזה עומד מולי בלי חולצה ושואל אותי לגבי אאטפיט כזה או אחר. אני שלולית גם ככה. איזה חתיך...שיאאלללה !

היינו אמורים לפגוש איזה זוג שם אבל הכל מתפספס.

משהו באוירה השתנה שם מאוד.

הליין מושקע ומהמם. אנשים יפים משקיעים בלבוש בנראות ו... זהו. 

זה מה שיש שם . 

עסוקים בעצמם ,בלהראות,זוגות זוגות שאפילו לא מחייכים לאחרים

משהו מרגיש קר ומנוכר באוירה. 

יחד עם זאת - אני איתו. ברחבה,בחצר,בחדרים.

חדר הבדסמ ריק. 

חדר.הבדסמ.ריק.

ריק ! 

מה ? 

איפה הקינק? איפה האוירה ? איפה הסשנים?.

כלום. שומם. הוא מחטיף לי כמה ספאנקים ואנחנו יוצאים משם . החדרהשני אנשים מזדיינים פה ושם וזה מרגיש...סתמי ולא סקסי.

בחדר הדארק גם . תור ארוך

 מנסים לפלרטט פה ושם וכלום. אנשים בשלהם.

נכנסים,מתחילים להתמזמז וזה לא זה .אני מתחילה להתעייף ולאבד ריכוז 

שוב לחצר ,עוד סיבוב? 

יאללה הביתה. 

אני לא מרגישה טוב ....

כמעט ומקיאה בדרך . 

הוא ממהר להביא אותנו הביתה ואני פושטת את הבגדים ונכנסת למיטה . מתכרבלת בזרועותיו ונרדמת.

מאוכזבת שמאכזבת כי הסין תמיד היה חרבו דרבו לי.

אבל בלי אוירה בדסמית...המיניות שם סתמית ושואו וראווה  בלי עומק,בלי חיבור. 

הבוקר יעבור בבלגן לא חיובי. אני באמת לא מרגישה טוב והגוף שלי מגיב בהתאם. 

עד שלא מתקלחת ושותה המון ,לא באמת מצליחה לישון טוב .

כבר שעות צהרים כמעט ואני מענגת אותו . מרגישה ממש צורך במגע שלו ,בחיבור איתו ,להרגיש את הכוח שלו ,להרגיש את הרכות שבו כשהוא נהנה ,לשמוע אותו גונח את הגמירה שלו ולרעוד כשזה קורה ,כשהגוף שלי מאבד שליטה.

אני עם סחרחורות ואנחנו שוב בבינג' . נחה לידו בסלון ..

צריכה כבר לחזור הביתה ולא מסוגלת לזוז. 

טלפון הביתה . יודעת שחיכו לי ואני מאכזבת,הדיסוננס המעצבן הזה.

לעשות מה שבא לי מול מה שחייבת לעשות. 

הפוכית כבר תתן לי בראש על זה.  

נרדמת לידו ומרגישה אותו רוכן אליי לנשק אותי. פוקחת עיניים לחיוך שלו. הכל בסדר עכשו . 

בבוקר נקום מאוחר ושוב נעביר את היום בסקס בוקר מופרע וחזק ומעורר ונגלוש לצהרים ביחד .

יכולה להתרגל לזה ... 

מה אני צריכה יותר ? חלום שהתגשם.

להיות איתו 24/7 ,זה לא מובן מאליו שהכל מסתדר במקום ,בשקט ,ברוגע, באהבה ומיניות מחוברת,שליטה ,קינק ,צחוק,תחושת חופש  וזו רק התחלת הרשימה.

בערב אמורה לנסוע הביתה וכבד לי בלב 

אבל קודם- מפגש עם זוג חברים.

וזה פוסט שצריך להכתב ברוגע ובריכוז..

 

בינתיים חזרה לנושא הראשי- הסינאטיקס.

אולי ניקח הפסקה ממנו בינתיים אלא אם נדע מראש שנגיע עם חברים.

 

לפני חודשיים. יום שני, 11 במאי 2026 בשעה 0:13

זה מדהים איך הדברים נחווים אחרת כשבאים בלב פתוח. כשכוונת הלב היא להנות ולקבל מה שיש. 

בלופט תל אביבי מעוצב ,מוזיקת צ'יל ,מרפסת ,בר נחמד ודלפק אוכל מסודר בצורה מושקעת ומקסימה. 

מתעוררת מחלום מוזר, אני מאחרת ,רצה למקלחת ואז מתארגנת . לובשת בגדים חדשים וסקסיים שקניתי השבוע . 

חושבת בראש אם זה ימצא חן בעיניו,חושבת כבר על האחרי - כשיוריד אותם ממני

או... יורה  לי להוריד אותם....

מוזיקת צ'יל נעימה כזו וקוקטייל טעים . לא מכירה אף אחד כמעט ,מתמקמת על כסא ליד הבר,מסתכלת ,חשה את המקום. מי בא לצוד ,מי נראה אבוד ,מי באמת נחמדה ומחייכת ומי חושבת שאני סנובית ומתרחקת.

בנסיעה לשם מרגישה פרפרים בבטן. ממש מתרגשת שעומדת לראות אותו ולהיות איתו. 

כל הערב אני ארגיש שהוא שם . גם כשהוא רחוק ממני. הוא נוכח ונמצא ומדי פעם עובר ונוגע . 

בכניסה רואה אותו עומד מרחוק ואז אני מחייכת ונושמת עמוק ..

איזה כיף להתקבל לתוך החיבוק והנשיקה שלו.

משחק ראשון של ספיד דייט . 10 גברים ,10 אנרגיות שונות,אבל אנרגיה אחת בולטת מכולן בחדר..

כשהוא מתיישב מולי ,הרגל שלו נשלחת קדימה,הוא מביט בי בחיוך ואז השאלה על המסך משעשעת את שנינו . 

איזה קינק מטורף יש לנו .

סבב שנינו של ספידדייט אני בחוץ. מדברת עם איש חמוד שראיתי במקדש ,שוקעים בשיחה על פוליאמוריה,נישואין ומערכות יחסים .

זאוס עובר מדי פעם ומקבל חיבוק .

מוזיקה נעימה ואני רוקדת עם חברה,מרגישה את המבטים מסביב,כאלו שהכרתי וכאלה שלא.

זאוס נעלם לי מהעינים ואני מחפשת אותו בכל מקום. מרגישה מן משיכה לא הגיונית ובסוף מוצאת אותו יושב באיזו פינה .מתישבת לידו קצת דואגת ואז אנחנו עוברים לספה אחרת. מתכרבלים אחד עם השניה,צוחקים לנו בעולם משלנו.

אני מלטפת אותו ואנחנו מתנשקים ,כשהמוזיקה מתחלפת לכל מיני שירים הזויים 

ואז sweet dreams...שזורק אותי לערב ההוא. 

הוא צוחק שאני מסמנת אותו ואני חושבת שכבר ממש לא אכפת לי .

אני כבר לא צריכה את האישור הזה. האנרגיות שלנו מראות הכל. 

רוקדים קצת ביחד ולשם שינוי הוא נצמד אליי . המקדש נבנה סביבנו וכבר אין אנשים מסביב. רק הוא ואני. חשה אותו בכל גופי,זז לידי.

המוזיקה משתנה והוויב יורד,הערב נגמר וחוזרים הביתה.

הביתה? .

הביתה אליו.

הוא נעמד בפינת השיש במטבח . מורה לי להתקרב אבל לא לגעת.

אנחנו גולשים לסשן. אני רואה לפי החיוך ,מרגישה באנרגיות.

הוא נותן לי הוראות ואני נדלקת לגמרי. רק מלעמוד קרוב אליו ,לשמוע את הקול שלו. להפשיט אותו... הולכת אחורה ומסתכלת עליו.עונד רק את השרשרת שקניתי לו,על החזה המסותת שלו. בלי בגדים . רק השרשרת. הנשימה של נעתקת כשמבינה שהוא נענה לבקשה שלי.

הלב שלי מחסיר פעימה כשהמבט שלי עובר על גופו. אני מעריצה אותו,את המראה שלו ,את הצורה של הגוף שלו ,איך שמחזיק את עצמו,העינים שלי רוצות עוד ממנו,הגוף כמהה ליותר מלראות.

בחדר אני מתפשטת ומחכה לו כמו שאוהב והעונג לא מאחר לבוא. הוא בשליטה לגמרי ומפרק אותי אינסייד אאוט. 

אחכ ,הוא עוטף אותי בכרבול חמים ושנינו נרדמים.

פתיחה חיובית ונעימה לסופש ארוך ומטורף...

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 22 במרץ 2026 בשעה 13:21

-משלימה פוסטים מהחודש האחרון-

'מזמינה פיצה - מצטרף? ' אני כותבת לו בטיזינג. יודעת שהוא לא יגיע . שבועיים לתוך המלחמה זה כבר נהיה בדיחה. אני לא נוסעת אליו והוא לא אליי.

וכל יום מרגיש כמו שבוע ולא ידוע מתי כל החרא הזה יגמר .

בפיג'מה וקוקו מבולגן אני מסתובבת בבית ,מסדרת ,מנקה ובמטבח מעמיסה כלים למדיח .

פתאום- צלצול בדלת. מי מגיע בשישי בצהרים.

הגדולה פותחת את הדלת ואומרת 'שלום' ואני - מי זה ? מציצה בדלת. הוא עומד שם . גבוה וחתיך ,מחייך כי יודע שאני בשוק .

החיוך שלו מגיע לכל הגוף שלי שמפרפר מהתרגשות. ל'כפת לי שהילדות שם אני קופצת עליו..

יוווו באת ! באת לפה !!! באת אליי!!!

פגאסוס אגדי שכמוך.  פרשת את הכנפיים שלך ועפת עד לפה.... הוא עוטף אותי בחיבוק חזק ואני מרגישה שגם הוא נושם עמוק .געגועים עוברים במגע.  הגוף שלו והריח שלו והחיבוק שלו .

אני מכירה לו את הילדות גם מעבר לשיחת וידאו בממ'ד והן  מקבלות אותו בחיבוק . איזה כיף ומרגש . הוא בא ! 

אני נראית כמו סמרטוט ולא אכפת לי .

מארגנת שתיה ואנחנו יושבים במרפסת. מדברים ,נוגעים ,כאילו התראינו אתמול ,

לא מאמינה שהוא פה! הלב שלי נושם לרגע לרווחה. 

כשנהיה קריר והפיצה סוף סוף  הגיעה, יושבים כולם לאכול וזה כל כך טבעי שהוא פה . מרגיש הכי במקום.  הילדות מקשקשות כל הדברים שלהן והאוירה קלילה ונעימה. בראש עוברת לי מחשבה - חבל שלא הספקתי להכין לו כלום לאכול ומקווה שהפיצה תספיק ולא תזיק יותר מדי.

לושי והזוגי שלה מגיעים . חיבוקים מועכים. לא ראיתי אותם עוד מלפני המלחמה והתגעגעתי כל כך !! גם פה זה מרגיש לי טבעי  ואני שמחה שהוא פה. 

אחרי שהם הולכים הוא אומר שגם הוא תיכף יזוז ואני מוחה-  'בשום אופן לא! ' . 

והוא נשאר. נמעכים לנו מול הטלויזיה. איזה סרט אקשן שמצחיק את שנינו. פעמיים מוקפצים לממ'ד ויושבים להריץ צחוקים וסלפים עם הילדות.החדר שלי מבולגן כרגיל אבל לא אכפת לי העיקר להתכרבל איתו מתחת לפוך.

קשה להחזיק תשוקה שנמשכת כמעט שנה. ליטרלי. 

הגוף שלו שונה ,המגע ,העוצמות,הנשיקות,אני עסוקה בראש בהשוואות.

אבל מהר מאוד הוא מחזיר אותי לכאן ועכשו . תופס לי את הסנטר ומיישיר מבט,העיניים שלו מתכהות,זה מוזר ,מהפנט . הגוף שלי נכנס למצב רטט אבל הוא עוצר ,סופר ,מחזיק אותי על הקצה ,יודע שהוא משפיע עליי ברמה המנטלית וזה מטריף את שנינו.הוא מסיים לספור ומשחרר ,מאפשר לי להתפרק לו בין הידיים. 

הוא מקרב את הפה שלו לאוזן שלי ואני שומעת גם אותו לוחש לי תוך כדי שהוא מתענג מהעונג שלי. 

מכרבל אותי אל הגוף שלו ואני מתרגשת.פאקינג פגסוס פה במיטה שלי ..הקראש הבלתי מושג הזה. מי היה מאמין?..

השבת עוברת בכיף ורוגע ו...ואזעקות.בערב לושי מזמינה אליה למפגש ואני נוסעת לשם רועדת מפחד. הוא נוסע אחריי .זה הבטחון שלי. 

אחכ ממשיכה אליו.

בלילה יש אזעקות .

 הייתי בטוחה שיחטוף עצבים מהחרדות שלי אבל הוא מכיל ומרגיע .

ועוד יום עובר ברוגע ופתאום אפשר קצת לנשום.  כשאנחנו נפרדים בחיבוק ונשיקה ,אני לא יודעת מתי שוב נתראה . המשך השבוע ? סופו? ומה יקרה באמצע ? 

יהיו אחרות ? בודאי שכן . לא דיברנו על בלעדיות

לא דיברנו על זוגיות. הוא גם מתלבט ,המחשבות על 260 קמש

מפחד לפגוע בי . המשפט הזה כואב לי . שמעתי אותו בעבר. ונפגעתי.

הכל כל כך לא ברור.לא יציב ,לא ודאי.

השבוע שאחרי יעבור בסערה מבלבלת ולא ברורה.