לפני שנתיים. 8 בנובמבר 2022 בשעה 12:54
בת 48 🎉
איה
לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2022 בשעה 15:52
אני רוצה להושיב אותך על השטיח שלי. להשעין את הראש שלך על המיטה ואז להרים רגל אחת מעליך.
לפני שנתיים. 27 באוקטובר 2022 בשעה 14:56
בלב אני מחייכת והגוף של מהודק ומתוח כמו בגיל 25. גם היום הרגליים שלי ארוכות, והשדיים מקבלים תגובה נלהבת, אבל זה אחרת. בראש שלי, כשאני מפלרטטת, אין לי קמטים, או שיערות לבנות ולא עודף משקל. אני קלילה כמו בלרינה והגוף שלי חזק.
במיטה איתך אני תמיד מרגישה ככה.
ואז אני קמה ורואה במראה מישהי שתיכף בת 50. ולא תמיד היתה מספיק טובה לגוף שלה. ואני לא מבינה איך יכול להיות פער כזה.
לפני שנתיים. 26 באוקטובר 2022 בשעה 18:24
כי בא לי
לפני שנתיים. 3 באוקטובר 2022 בשעה 3:38
עם אשתך....
לאן העולם הדרדר?
לפני שנתיים. 26 בספטמבר 2022 בשעה 12:10
Akhilandeshvari
האלילה של הדברים השבורים, הבלתי שלמים, של משברים ושל מצבים בחיים שמפרקים אותנו ומשאירים אבודים בנוגע לעתיד. היא האלילה של אותם רגעים, או תקופות חיים, כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליים.
לפני שנתיים. 23 בספטמבר 2022 בשעה 4:45
אבל זה פשוט low hanging fruit
לפני שנתיים. 6 בספטמבר 2022 בשעה 16:06
הכי הרבה שחיכיתי בסבלנות זה לקח בערך 6 שנים (או שאלו היו 7 שנים? כבר לא זוכרת).
להזדיין בסבלנות זה לא חוסר מעש. הדריכות שם. המטרה תמיד רלוונטית. פשוט צריך להמתין לעיתוי הנכון.
מישהו על הכוונת זה כבר חצי מהכיף.
לפני שנתיים. 4 בספטמבר 2022 בשעה 16:07
זה לא פוסט של סיפור זימה
לא געגועים
לא פנטזיות
וגם לא "סיפורי גבורה" על מה שהיה
זוגיות של 3 שנים. שלקח לה זמן להתגבש ויש לה את הקשיים והדברים הנפלאים שבה.
שמחה שפגשתי אותך בגילי הקשיש ולא רגע לפני. בטוח הייתי מפספסת בלי כל מה שלמדתי בדרך.
מאושרת מזה שקשישות עתירות משקל עושות לך את זה (בתנאי שהן לבושות בלונז'ריי שחור).
אתה מוציא אותי מאזור הנוחות שלי.
אתה גורם לי להיות אדם טוב יותר.
והכי חשוב - אתה גורם לחייך.
בייבי, אוהבת אותך.
❤
לפני שנתיים. 24 באוגוסט 2022 בשעה 3:34
להסתובב עם שאריות שלך כל היום.
נייר טואלט ספוג בזרע מקופל יפה דחוף לחזיה.
נכון שעכשיו הטישו של סבתא מקבל אסוציאציה אחרת?