לפני שנתיים. 4 בספטמבר 2022 בשעה 16:07
זה לא פוסט של סיפור זימה
לא געגועים
לא פנטזיות
וגם לא "סיפורי גבורה" על מה שהיה
זוגיות של 3 שנים. שלקח לה זמן להתגבש ויש לה את הקשיים והדברים הנפלאים שבה.
שמחה שפגשתי אותך בגילי הקשיש ולא רגע לפני. בטוח הייתי מפספסת בלי כל מה שלמדתי בדרך.
מאושרת מזה שקשישות עתירות משקל עושות לך את זה (בתנאי שהן לבושות בלונז'ריי שחור).
אתה מוציא אותי מאזור הנוחות שלי.
אתה גורם לי להיות אדם טוב יותר.
והכי חשוב - אתה גורם לחייך.
בייבי, אוהבת אותך.
❤
