איה

2 דקות לפני המראה, לפני שדלתות המטוס נסגרות והטלפון עובר למצב טיסה, הוא מעביר לי הודעה שהגיעה אליו. 

"נכון שאני ממושמעת?"  

ואני כזו סאבית שישר ניהיה לי רטוב בכוס וחם בגוף וכל מה שבא לי זה להיות ילדה טובה מאד. 

ממש טובה. 

ואני כותבת לו שאני מתגעגעת לביצים שלו על הפנים שלי (ככה זה, מאמינה ברומנטיקה). ואז הדייל מבקש ממני לכבות את הטלפון ואני נשארת במטוס מלא אנשים, לקראת 13 שעות טיסה + עוד שעתיים עד שממש אגיע הביתה.

חרמנית ובודדה. 

כזה צעצוע שאפילו נשלט מאבד את זה ורק רוצה לקחת ולנסות את כל המתקנים שביריד. 

מאחד שמתחרמן מזה שכואב ולא טוב לי. 

שהיום בבוקר, כשהזדיינתי עם בעלי, חשבתי עליו? 

זה עדיין סוג של יומן. 

זו עדיין סוג של סביבה שאני יכולה להיות לגמרי אני. בלי לצנזר או להתנצל. סביבה שהופכת אותנו לנורמליים. חוץ מזה, פה נפגשנו, ברגע אקראי לחלוטין. 

עוד מעט בת 50 (טוב, עוד 3.5 שנים) ואני מרגישה שסוף סוף החיים מאפשרים לי להיות בגודל שלי. 

עדיין עובדת קשה, דברים לא באים בקלות, יש עוד המון לאן לגדול. מלא מה לשפר. אבל כבר לא צריכה להקטין את עצמי. 

בעיקר בזכותך.  

אז מחר בערב כמו שקבענו? עקבים וגופיה שחורה בסימטה חשוכה? 

שאתה חייב לי כלכך הרבה גמירות? 

אני יודעת שאתה עסוק (כאילו שאני לא). 

אז זה ממש ממש בסדר לעשות מיקור חוץ. 

מה עם החבר'ה מהכדורסל? לא אמרנו שערב אחד הם יבואו? 

באופן מפתיע (או שלא?) 

הוא אלמנט חשוב ביחסים שלנו. 

אוהבת אותך

גאה בך 

אתה מצחיק אותי (זה הכי מצחיק כשאתה מצחיק אותי כשהזין שלך בפה שלי. מסתבר שאפשר לצחוק בפה מלא). 

מאחלת לך רק טוב 😘

יום הולדת שמח 🎈

לפני 3 או 4 שנים מישהו פה שאל אותי אם אני "C". 

לא הבנתי אז את השאלה, כי בתחום הספציפי שלי אין C 

(הכוונה ל CFO, COO, CEO, CTO וכו). 

לפני 3 שנים לא הייתי. 

ממחר כבר כן.

למה זה כזה משנה לעדכן פה? לא באמת משנה. 

אבל לכל מי שניסה להקטין אותי,

זה לא אני, זה אתה.