איה

חום נעים עובר ממנה אליו וממנו אלי. המיטה כולה עטופה בענן. אני מקבלת רק ליטופים ארוכים ביד יציבה ואז נשיקות על הגב והעורף. אין מילים, רק הבנה. היא מלטפת אותי גם. אני לא עושה דבר. רק מתמכרת למגע. וצועקת, כשבתוך הענן העוטף הוא דוחף לי אצבעות ביד בטוחה ומביא לפורקן בגלים. 

התשובה שלי ברורה. 

אני תמיד בעד אהבה. 

אולי. 

אתמול בים, נזכרתי בקטע הזה. בבחירה הזו. שהיא לפעמים הרבה יותר מסובכת ממה שזה נשמע. אני כבר לא שם. בבחירה בין מוות לחיים. אני בחרתי, בגיל 19, בגיל 31 והפעם הכי משמעותית, בגיל 36. מאז עברו כמעט 9 שנים. אני עדיין עובדת על הגדרת החיים שלי.  

החלטות לתקופה הקרובה: 

חוזרת לטיפול

חוזרת לדיאטה

ובעיקר חוזרת לים כמה שרק אוכל.

שלושת האפרוחים יושבים על הפינטרסט ומחפשים קעקוע משותף לשלושתם. 

גם העובדה שלא יוכלו לממש ב 6 שנים הקרובות לא מונעת מהם להתלהב כאילו מחר הולכים למקעקע 😆

שיחה עם האפרוחית (שכבר לא ממש אפרוחית).  

אחרי יציאה מהארון שלי לגבי העדפתי למערכות יחסים שאין מונוגמיות וחיבה מינית שאינה מוגבלת לגברים בלבד (לשיחה על בדסמ ושאר ירקות טרם הגענו, נשאיר משהו לשנים הבאות). הדיון נסוב על קונפורמיות לעומת שאילת שאלות. היה דיון מעניין. 

בעיקר משעשע אותי, שאני עוסקת בcomplince ורגולציה ביומיום שלי, אבל לא חייה ככה בעצמי. ולי זה לא מרגיש כמו סתירה. זה כן מרגיש כמו אותו צד של המטבע. רק קשה לי לנסח את זה לעצמי. התאוריה עדיין בפיתוח.  

--- תוספת לאחר פרסום ---

לאחר מחשבה, אני חושבת שהבסיס להכל הוא השאיפה לדיוק. כדי לדייק צריך להבין לעומק את הדרישות, המשמעויות שלהן ואת ההשלכות. ההבנה הזו מאפשרת to comply טוב יותר (המילה צייתנות לא תמיד מתאימה) אבל גם מאפשרת בחירה מושכלת. 

ולפני שאני מודה שאני אכן רק צעצוע 

ושבעיקר, אני מתגעגעת אליך 💋

איזה כיף שיש חברות לשחק איתן בנתיים כשאתה לא פה.

ביליתי את כל הזמן ערומה. 

תיכננו ללכת למסיבה. במקום זה התכרבלנו על הספה. 

מעניין מה יהיה הפעם? 

ותודה לקאמי ומר ח' שהרשו לנו לשחק ביחד 💋

2 סאביות יושארו לבד (ביחד) לסופ"ש. 

עוד לא הכל סגור. 

אבל בטוח שיהיה לוהט (היא הבטיחה להביא את הסטרפאון הורוד שלה).  

משתעשעות ברעיון לצרף שלישית..... 

(כן, אני סאבית סוררת שמעוררת פרובוקציות.

מתגעגעת לעונש 💋 

ואליך). 

כשהייתי מרגישה שמשאירים אותי בחוץ. הייתי נלחמת. מתרפסת. מפחדת. 

לא מפחדת יותר. 

למדתי שיש דברים שאין טעם להלחם עליהם. 

אני פשוט אוספת את עצמי ו....הולכת.