זוכרים את מודל "העלמה במצוקה"? או בצורה חריפה עוד יותר "הנסיכה בצריח"? פסיביות, חסרות אונים וזקוקות להצלה. המצב שלהן לא ישתפר עד שגורם חיצוני ידאג לזה. ברור למה זו אופציה גרועה.
למדנו שנשים לא צריכות לחכות לאביר, להצלה, לפיתרון ממקור חיצוני. ולמדנו שהן גם יכולות להתחיל עם גברים, וליזום ולהוביל במערכות יחסים.
אז למה האלמנה השחורה, שהיא ממש לא דמות פסיבית שזקוקה להצלה, לא התחילה עם דר' באנר, למרות שמאד ברור שהיא מעוניינת?
בסצנה קצרה בין האלמנה השחורה לדר' באנר (במסיבה אצל טוני סטארק, עידן אולטרון, רגע לפני שאולטרון משתלט על סייבורג ופורץ למסיבה ומתחיל להשמיד את האנושות) הפילה לי מיליון אסימונים בנוגע למערכות יחסים.
היא מכינה לשניהם משקאות והם מדברים. היא אומרת לו שהיא בעניין שלו, הוא מגיב מתוך החוסר ביטחון שלו והחששות שלו ומבטל את זה לגמרי וגם מתרץ לעצמו (באוזניי קפטן אמריקה) שהיא מפלרטטת עם כולם, שהיא לא באמת רוצה להיות איתו. אבל זה רק הוא, זה הוא שלא עושה את הצעד.
אז למה היא לא מתחילה איתו בצורה מפורשת? לאן נעלם כל הפמיניזם והאשה העצמאית שלה? אז זהו שהוא לא נעלם! וזו התובנה החדשה שלי.
אם אני הייתי שם (והייתי שם, לא נכנס ללמה) ואני במצבים כאלו הייתי אומרת "אתה מפחד? מוטרד? עסוק? זה עלי, אני כבר אהיה במערכת יחסים בשביל שניינו". וזו טיפשות לשמה. כל הסידרת סרטים, ברור שיש משהו בין שניהם אבל זה מרגיש כמו פיספוס, כי זה לא מתפתח למערכת יחסים. אבל היא צדקה! היא בנתה את השוקת, היא אמרה לו שהיא בעניין שלו. הוא צריך, לבדו, להתגבר על מה שזה לא יהיה "הלא" הפנימי שלו ולרצות ולפעול כדי להיות איתה. ואם הוא לא עושה את זה, אז עדיף כלום מכמעט. כי הם רק יריבו כל הזמן כשהוא יאכזב אותה.
וכמה מערכות יחסים כאלו עברתי וגם ראיתי מהצד. החלק המבלבל זה לא רק שאחד הצדדים לא עושה check in מהתחלה, אלא שהוא עושה check out מנטלי אחרי תקופה ושוכח לעדכן את הצד השני. עושה check out רק בלי לעדכן שלא בא לו יותר. שאין לו חשק להשקיע.
ולעניות דעתי, אם זה לא 50-50, לאורך זמן, זה לא יחזיק מעמד.
זו התובנה החדשה שלי.
וכל הספריי עצות משנות ה 80 ו 90 עם עצות כמו "תחכי לו שיתקשר" או "תני לו להוביל" שסווגו כפגיעה אנושה בעצמאותן של נשים, אולי היה בהם גם הגיון. וזה בכלל לא משנה אם מדובר בגבר או אשה. שניהם צריכים to show up למערכת היחסים.
