אולי אני יכולה להתגלגל לתוך איזו דמות אחרת, שאינך מכיר. את דמותי אתה מכיר היטב וכבר דחית אותה בעבר, לא בכעס או בכאב, סתם כי אני לא הסגנון שלך. את האופי אתה דווקא מחבב, אמרת לי את זה כשהפסקנו להתראות "חבל. את ממש חמודה".
ואם אני אוכל להתגלגל לדמות אחרת, אוכל לצוץ מולך בדמות אותה פנטזיה ולהיות כל מה שרצית. אני אצטרך איזה אייג'נט דיגטלי (שמתם לב שעם כניסה ה AI לחיינו עוזרים דיגטליים קיבלו שידרוג לדמות זכר עם טייטל "סוכן"? הם כבר לא עוזרת אלקטורנית נקבה, שניבחרה להיות מעוצבת ככה כדי שלאנשים יהיה יותר נעים עם הטכנולוגיה. אבל זה דיון אחר). אז אצטרך אחת / אחד כזה שיעזור לי לזכור את כל השקרים שאציג עם הפרסונה החדשה שלי. לכאורה אתנהג רגיל, אבל הכל יהיה מכוון להגשים את המשאלות שלך ואגרום לך לגרום לי להכנס לחייך. ואני יכולה לדמיין את עצמי, צועדת תמירה (ודקיקה, כי הרי אני פנטזיה) חוצה את המפתן המטפורי לתוך הלב שלך. ואין לי כוונה לפגוע חלילה כלל. להיפך, כל מה שאני רוצה זה שנתכרבל ביחד ואתה תלטף את השיער שלי ותנשק בעדינות. רק שאני אדע שאתה מתנהג ברוך לבחורה שכלל לא קיימת. היא נבראה כדי לפתות אותך ולקבל ממך את אותו טוב לב שאתה חולק בחיבוק שלך.
ואם אחד, ואם הטכנולוגיה קיימת, אז למה לעצור רק שם? יש לי רשימה שלמה של גברים שהייתי רוצה (באנגלית היה מתאים להגיד "להזריק" לתוך חייהם. הדימוי הזה לא מיתרגם היטב לעיברית, אבל הוא מתאים בדיוק לסיטואציה). אז הייתי רוצה לשלב את עצמי, בצורה פשוטה וחלקה seamlessly לתוך חייהם ופשוט להיות, להיזון מהיחס, מהפינוק, מהחיוך, מהחום.
ולחזור פעם ב.. "לחלל האם" שלי (שזה דימוי מאד מתאים, כי אני בוראת את הדמיות הללו, שהן רק מבוססות עלי, אבל לא לגמרי אני) לטעינה ולהחלפת דמויית ותחזוקה או whatever. ולשבת שם בשקט, נעה בין תחושת הניצחון בכיבוש לידיעה שהכל זו רק הצגה. פאסאדה שנועדה לעניין את הקהל. כמו צמח טפיל שפורח כדי להצדיק שהקיום שלו בעצם מבוסס על משאבים של אחרים, ושלא אותי הם רוצים, אלא את ההצגה.