איה

1. זה לא קצת מרוכז בעצמי? וגם למי בכלל איכפת? 

2. רק כשאיבדתי (כמעט) הכל הבנתי מה זה חופש אמיתי. היום אני מחויבת לילדים שלי, לחתולות (כי לקחתי עליהן אחריות) ולחברים שבחרתי להכניס לחיי. פרט לילדים אין לי משפחה מדרגה ראשונה, וגם לא בוסים. יש לקוחות, אבל זה משהו אחר. 

3. אני לא מתכנתת או כל פונקציה אחרת במחשבים, לא פסיכולוגית / מטפלת וגם לא אדריכלית. (אלא בדר"כ הניחושים של אנשים לגבי מה אני עושה). אני עושה את מה שאני עושה כבר 25 שנים ועדיין מאד אוהבת את זה. כניסת ה AI לחיינו משפיעה גם עלי, ברור. 

4. אני חושבת הרבה ומנתחת ככללללל דבר. 

5. (כמעט) הכל מעניין אותי. אבל 0 עניין בספורט. 

6. לא מעשנת. שונאת את הריח. 

7. אני בןאדם מאד חברותי, אבל יש לי מעט מאד חברים. ואני אדבר עם כולם ואהיה נחמדה וגם אהנה מזה (עם אנשים נחמדים), זה לא אותו דבר כמו לתת דריסת רגל בחיים שלי.   

8. ממש גרועה בדחית סיפוקים (כבר צייני את זה הרבה בבלוג) ומאד אימפולסיבית וגם עונה לפעמים בלי מחשבה ומתעצבנת מהר. אבל אני עובדת על זה. גירסת גיל 50 יותר סבירה מגיל 30 או 40. עד גיל 80 אהיה נורמלית. 😆

9. אני אובססיבית עכשיו לנושא גיל המעבר (חם לי ואל תדברו איתי). בכלל בין הדברים שעלה לי הסעיף לגביהם זה ביחס לרפואת נשים. אני מאד חוששת מהשתלבות ה AI במערכות הרפואה כבסיס לקבלת החלטות וחיזוק ההטיה שכבר קיימת בתחום. אומנם הפוטנציאל לניתוח מידע גדל, אבל עם ההתייקרות המטורפת בעלות ניסויים קליניים, אני חוששת שיהיה פחות ופחות מידע חדש. כולם יהיו מאוהבים ביכולות ניתוח המידע הקיים ורופאים ימשיכו להגיד לנשים שהן מדמיינות או שיעשו דיאטה, עכשיו גם עם גושפנקה של האפליקציה. והייתי שמחה להיות יותר מעורבת בנושא (אם יש פה מישהו ממיקרוסופט, אשמח לקישור) 

10. כן בן אדם דומיננטי, אבל אני לא שולטת. ואני ממש לא מבינה למה אנשים פונים אלי בהקשר הזה. אבל בהמשך לסעיף 2, אם מישהו / מישהי מרגיש/ה צורך לפנק אותי במתנות... זה לא קורה לי הרבה. אז אני לא מתנגדת 😆