איה

מדפדפת בראש בין מגוון גופים שאני יכולה לדמיין את עצמי שוכבת תחתם. בוחרת מאיזה קטלוג וירטואלי בזיכרון. גם ככה במסיונרית מה שאני רואה זה בעיקר את הטורסו. ויש לי מבחר נאה לדפדף בו ולבחור את ההרגשה שאני רוצה. האם אני באמת מסוגלת רק לחולל לי את התחושה בגוף מבלי להזכר מי האדם ומה היה בייננו? אני מסלקת את עודף המחשבות שלא מתאים בשעה כזו. הרי המטרה היא להרדם בחזרה, ואם אין גוף במציאות שיתפקד על תקן שמיכת כובד, אז לפחות במחשבה. אני בוחרת אחד, ומדמיינת תלמים של ציפורניים בבשר שלו, לפני שאני נרדמת חזרה.