פעם ידעתי מי אני, הייתי אישתו של ואמא של והיה לי טייטל וביום ראשון ידעתי איך יראה השבוע שלי, וידעתי בינואר מה נעשה בחופש הגדול.
מי אני היום?
זו שבילתה את היום במוסך-טסט-דואר-בית מרקחת של קופת חולים (הכי hard core שיש) ואפילו שיחות עם יועץ פנסיוני (אההה וגם עבודה)?
זו שבגללה לילדים שלה לא יהיה במה למרוד כסטודנטים? לפחות לא מבחינה קולנרית. התפריט להיום, פיצה מהעבודה של ילד מס' 3 וראמן מהטיקטוק... אמהות לא אמורות לדאוג לתפריט בריא? או לפחות לשניצלים טריים? במקום זה המטבח נראה כאילו עברה סופה ואנחנו רואים את הפרק האחרון של stranger things מתחת לשמיכה.
למה אני לא מוטרדת מזה שאתמול היה new years' eve ובמקום לבכות על מר גורלי על כמה שאני בודדה הלכתי לישון באלכסון מרוצה מעצמי (עם חתולות) בשעה סבירה? בקצב הזה, זה גם מה שאעשה עוד חודש וחצי בוונטיינז דיי. ומשם הדרך להיות המשוגעת הזו עם החתולות קצרה.
אני לא באמת רואה את עצמי מזדקנת לבד (בואו, אני לא רואה את עצמי מזדקנת. נקודה) אבל גם לא בא לי חברה מסויימת כרגע.
ונקודה אחרונה, למי ששרד עד כה, מה נסגר עם הבני 23 ותמונות הפורנו??? אני בעד להחפיץ, אבל הם בגיל של הילדים שלי, זו בעיה.
רצ"ב ראמן מהטיקטוק