ובעודי מטעינה מדיח שני להיום, אני חושבת על כל מה שהספקתי בשבוע- שבועיים האחרונים.
רק השבוע הייתי ביקנעם, פרדס חנה, מודיעין, שדרות וחיפה. שבוע שעבר הייתי בירושלים (3 ימים של נסיעות) ויקנעם ופתח תיקווה. והתחלתי פרוייקט חדש וסגרתי עוד אחד. הספקתי לעבוד המון ולראות חברים וגם משפחה.
בישלתי מלא. הייתי מצפה שיהיה מקרר מלא, אבל לא. רק משלישי הכנתי פרגיות עם תפא בתנור, עוף בגריל, לברק בתנור, קציצות, אורז ופתיתים. אהה גם ירקות מוקפצים עם טופו שלפני זה הפך לקצת קראנצ'י באייר פרייר. וסלטים. הכל נעלם. ואנחני רק 3 אנשים בבית.
בצבא של הגדולה לא היה לי את הקטע הזה של הלבוא לבקר בבסיס בשבת. היא עשתה יומיות מרחק נסיעה מהבית. אז מחר זו פעם ראשונה שאני נוסעת עם סירים (טוב, קופסת גלידה) של קציצות. וג'חנון. מי שישמע, כאילו אני איזו מאמא ואפשר לחשוב שאין וולט איפה שהיא עברה לגור.
בנתיים המחשב עוד פתוח ואני חיייבת, פשוט חייבת לסיים משהו כדי שמחר זה לא ישב לי בנשמה. ולא יודעת מה יש לאמא שלו, אבל הברז במטבח החליט שהוא משפריץ במפוצל, וכן, אין צורך לצטט את הפרלמנט. אני מכירה. וכבר חודש (חודשיים?) אני נוסעת עם נורת דרך קידמית אחת. היום אמרתי לחבר שאני צריכה אישה. רעיה. שתטפל בי. ובבית. ובכל מה שדורש טיפול שאני לא מגיע אליו 😄
אבל עד אז אני אחזור למחשב לסיים עוד משימה.