שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה

לפני 7 שנים. 2 ביוני 2017 בשעה 8:27

״בבקשה לא״ אני לוחשת. 

אין צורך בחבלים, אזיקים או אפילו אחיזה איתנה. מולך אני קטנה. 

״בבקשה, לא״  

כשאתה מתעקש לענג אותי בעדינות. 

והעדינות הזו שורפת באותה מידה. אני מתביישת ברטיבות שמציפה אותי. מתכנסת לתוכי פנימה בזמן שאתה דורש עוד ועוד מגופי.  ממשיך ולא מרפה. אתה חודר וזה כואב ושורף ואני מנסה להתקפל ולהעלם בתוכי פנימה. אבל אתה דורש את נוכחותי. מישר את גופי. מפסק לנוחותך. אין לי שליטה על הרטיבות שפושה בין רגליי בזמן שאתה עושה בתוכי כבשלך.

כבר לא מבקשת שתחדל. רק נותנת לדמעות להציף את עיניי.  

אלפא-בטא​(מזוכיסט){נשלט} - לדעתי הגעה לידי בכי זה שלב עילאי במפגש עם הצד השולט.
בדיוק שם אנו חשופים לגמרי מכל שכבה המפריעה לנו להיות נזקקים לשליטה,
ולצד השולט, גישה ישירה לליבת הנשלט.
לפני 7 שנים
איה74 - ללמוד להרפות בתוך הכאב.
המורה של ליוגה היתה גאה :)
לפני 7 שנים
אלפא-בטא​(מזוכיסט){נשלט} - לגמרי:-) אני מאלו שמתבקשים להרפות שריר ולא מצליחים:-)
לפני 7 שנים
איה74 - אתה חייב לתרגל יוגה :)
אין כמו להגיע לתנוחה בלתי אפשרית. ואז, כשאתה מת לברוח, משאירים אותך שם ואומרים לך לנשום. ואם אפשר, לחייך :)
לפני 7 שנים
אלפא-בטא​(מזוכיסט){נשלט} - תרגלתי, זה כייף אדיר. אבל היות ותרגלתי לבד, קצת ויתרתי לעצמי:-)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י