להתעורר לפיפי כשזה טכנית עדיין לילה ולנצל את זה שהוא עדיין ישן כדי למצוץ לו
לחזור לישון.
להתעורר ביחד בשישי בבוקר כשקרני השמש כבר מתגנבות לחדר ולהזדיין.
לנמנם שוב ביחד.
להתעורר. לשתות קפה במיטה (מי שמכין זה מי שיותר חרמן ויותר בא לו לצאת נחמד כדי שיפנקו אותו חזרה. בקיצור, אני אכין).
להזדיין שוב. לאט. או שדווקא הפעם שכובה על הבטן והפנים לתוך המזרון. זה לא משנה. זו אותה אהבה.
לקום, כי רעבים, להתקלח, וללכת לבית הקפה לארוחת בוקר. לשתוק ביחד ולקרוא עיתון. להסתכל על אנשים.
לעבור אצל הירקן בדרך חזרה הביתה ולחזור למיטה.
עכשיו זה בטוח יהיה לאט או כואב, ממש.
לנמנם ולשקוע לאט אל תוך השנ"צ. בכלל לא רלוונטי מה השעה.
אני שוב רעבה ואין לי בעיה להכין אוכל. רק קח בחשבון שזה יהיה משהו עם הרבה ירקות ועם קינואה או כוסמת או דוחן ועדשים שעברו הנבטה. כן, זה טעים. וזה עדיין אוכל. לא, לא רק של ציפורים.
בא לי לצאת לרקוד, ולשמוע מוסיקה ולראות אנשים. ואז לחזור הביתה ואיפה שהו בין הלצאת והלחזור והזיעה האדרנלין גם למצוץ לך. כי זה הכי כיף בעולם. הזין שלך שממלא לי את הפה. והחיבוק שלך.
ויש את כל שבת כדי לישון ביחד. ואז לעשות הכל שוב מהתחלה.
