לפני 5 שנים. 18 בינואר 2019 בשעה 14:56
קשה שלא לתהות אם הייתי יותר...
או פחות....
או גם יותר וגם פחות....
אז....
אז אולי הפעם דווקא כן...
אבל לא.
גם הפעם לא.
ונכון שבראש אני לגמרי מבינה.
ואפילו זה עדיף.
גם בלב אני כבר יודעת.
ואולי זה רק האגו, שרודף אחרי אישורים. משתוקק שיגידו לו שרוצים אותו.
שהוא יגיד שרוצה.
אבל הוא במקום אחר כבר.
(היא בטח יותר....וגם פחות...איפה שעדיף שפחות...אולי בגיל, בקמטים, בעייפות, או בשעות העבודה הארוכות, אולי פחות רוצה, פחות נותנת, פחות במיטה, זה גם מוריד קצת לחץ, פחות מאתגרת...יותר מתפעלת, יותר...יותר מה? יותר לא אני, זה בטוח).
אני אגיד תודה ליקום על הטוב שהיה.
עוד מעט.
התגשמו לי כמה פנטזיות שלא חשבתי שיקרו לעולם.
בנתיים אני עוד כועסת, ופגועה.
