איה

ורואה מניה שהמנכל של החברה המליץ לך לקנות לפני חודשיים ולא קנית (כי את עצלנית + חננה וזה סחר במידע פנים) קפצה ב 22%.... 

(מה יהיה עם הדסלקציה שלי? היא מחמירה עם הגיל). 

אני בשלב בקריירה שלי שאני יכולה ללבוש למשרד מה שבא לי. היום זה היה שרוואל, טישירט וסנדלים. או כמו שהבת שלי אמרה לי בבוקר "את הולכת לים או למשרד?" 

אז אחרי המשרד, עצרתי בים והרווחתי את השקיעה הזו. 

ואם אתה מנכ"ל* חמוד, נחמד ו/או חתיך, בערך בגילי, מעל 1.80 ואם במקרה אתה מחפש מישהי ממש נחמדה, רצינית כשצריך ומאד לא רצינית רוב הזמן ונראת כמו דודה, תשלח הודעה. 

* פנוי ולא מעשן

אני צריכה עוד יום מנוחה. 

(בעיקר מנטלית). 

חניתה בן זאנו, בהשראת שיר השירים. 

בעולם כלכך עמוס, היכולת לזקק מהות לכדי קו, היא מעלה בעיניי.  

זה נאמר כמובן, לא כלפי. 

אני כבר לא חמודה. 

אני דיי בטוחה שמעולם לא הייתי. 

כנראה אף פעם לא אהיה. 

סטירה

1. עצמאיים לא יוצאים לחופשה. או שאין להם כסף, או שאין להם זמן (מגלה על בשרי כמה זה נכון). 

2. מה רמת הפמיליריות שמאפשרת לגשת למישהו ולחלוק איתו שבלילה חלמתי על זה שאני מוצצת לו? 

בדיוק התכוונתי לכתוב, על הקושי בלבד (סה"כ אני לא היחידה). 

השבוע קיבלתי פרומו לחיי בשנים הקרובות. 

ואמצע השבוע זו לא בעיה, אני עסוקה עד מעל הראש. 

אבל אז מגיע הסופ"ש ועוד לא מצאתי אסטרטגיה להתמודדות. לכאורה, מה הבעיה להגיד שבתוך הבחירה, יש גם רגעים קשים? 

אולי הפרדוקס שאין באמת למי להגיד את זה, שאני בודדה 😄 (הלכתי לוודא שאכן פרדוקס זו ההגדרה הנכונה, אני לא 100% בטוחה).

אז כמו כל פעם שקשה, אני מנסה להקיף את עצמי בדברים יפים (הטס הזה עלה לי 5 שח היום, בחנות צדקה). 

ילד אחד נסע לכינרת 

השניה באילת

והשלישית תבוא רק מחר. 

אני, כמובן, צריכה לעבוד. 

מטלות הבית לא נעלמו רק כי התעלמתי מהן כל השבוע. ובתור בונוס קיבלתי אתמול טלפון עם הבקשה שאף אמא לא יכולה לעמוד מולה "נכון שתכיני לי אוכל לקחת?". אז אמרתי לה את המשפט שמעולם לא חשבתי שאגיד ונזפתי בה שהיא לא מחזירה קופסאות.

איך הגעתי לשלב הזה בחיים? 🤷‍♀️

בין לבין הירהורים על זה שאני כבר חצי שנה נזירה (בדקתי). אז אולי כמו געגועים לסיגריה, גם כשהפסקתי לעשן (לפני הרבה שנים) עוד שבועות וחודשים ארוכים אחרי מידיי פעם היה מתעורר הדחף. 

ומשהו קטן שמשמח אותי, ענף שגנבתי מוציא שורשים 🥰

לצאת לשדות המזהיבים? 

אולי מישהו יחטוף אותי? 

הרי עם סוג אינטרקציה כזה לא רק שאין לי בעיה, יש לי אפילו העדפה מסויימת. אולי זה יפתור כמה דברים. 

כי היום אני חסרת סבלנות מול עזות המצח והרצון האנוכי לבלבל לי במוח באינטרקציה רייקה מתוכן. אני בשלב בחיים שברור לי כמה זמן, אנרגיה ושקט נפשי הם משאב יקר. ונמאס לי, נמאס לי לתת מקום, אנרגיה, זמן, תשומת לב, ולקבל חוסר בגרות, אנוכיות, והמון העדר. 

אז לפחות לא אבזבז את זמני בחיפושים מיותרים, ובמקום אשתמש בו למטרה טובה.