אשת פרא ღ
יש משהו בנשים חסרות מעצורים.
אתה פוגש אותן, ולרגע אחד, כל העולם משתתק.
אין רעים ואין טובים.
הן מביאות איתן תחושה של חופש ובהירות,
מזכירות לך מי אתה.
אין תחרות בין נשים שנולדו עם אהבה ופרא בעיניים,
הן חופשיות מדי מכדי להימצא בעולמה הצר של קנאה.
במקום זאת הן רוקדות יחד,
מאפשרות לקסם ולאהבה לזרום אליהם.
נשמה פראית שכזאת היא כמו השמש,
יודעת את מקומה בעולם וזורחת כל בוקר מחדש.
גם בימים הסוערים ביותר.
היא אוסף של תכונות פרא והאינסטינקטים שלה חזקים,
יותר מכל חינוך וידע שאי-פעם תרכוש.
היא ניצוץ חיים בלתי מוסבר,
מטפטפת את החופש ומחפשת מודעות,
נאמנה לכולם ולא תלויה באיש,
נחושה ולחלוטין חסרת דאגות,
אוהבת את כולם ואת אף-אחד באותה נשימה.
היא יצור חברתי וזאבה בודדה,
עדינה ויש לה עור מפלדה.
היא מלאת תשוקה, וכל-כך אפלטונית,
ובגדול? היא די צפויה,
בכמה שהיא לא צפויה.
בעולם של קרדשיאנ'ס היא מעדיפה להיות ג'אניס;
יפה, צנועה, משונה וסקרנית.
מלאת תשוקה לדברים הכי קטנים.
מסוג הנשים שאוהבות קעקועים, רוקנרול, סקס, וסמים.
והלב שלה הוא בית, לעוד יצורים יפים, פראיים;
כאלה, דפוקים.
היא לא שייכת לאיש מלבדה. ועדיין,
נותנת פיסה מעצמה לכל אדם שהיא פוגשת בדרך.
אבל הדבר הכי יפה בה, הוא התקווה שהיא נושאת בליבה.
כי יש בה מעט אגו, והרבה נשמה.
נשים כמוה הופכות כל דבר שהן נוגעות בו, לאהבה.
היא נלחמה באלפי קרבות, והיא עדיין עומדת.
היא בכתה אלפי דמעות, והיא עדיין מחייכת.
היא נשברה, נבגדה, הושפלה, ננטשה, היא נדחתה,
ועדיין הולכת בגאווה.
והיא הפכה לכזאת לא כי החיים שלה היו מושלמים,
היא הפכה לכזאת כי החיים רק הלכו והדרדרו.
אבל היא התמודדה איתם, בעצמה, במיליון דרכים.
ניצחה את השדים ולבשה את צלקות העבר על הפנים.
עד שהן מצידן שינו צורה, והפכו לכנפיים.
רבים מדברים אליה, והיא כמובן עונה לכולם.
אבל תמיד מחפשת את מי שיכיר את שפת נפשה,
כדי שלא תצטרך להסביר;
שהיא לא צריכה שיצילו אותה, היא רק צריכה שימצאו אותה.
שיעריכו ושיאהבו אותה, בדיוק כמו שהיא.
היא לא מחפשת סופרמן, היא יודעת שהם לא קיימים.
כל מה שהיא רוצה זה בן-אדם,
אחד כזה שמיישר-קו עם האמת של עצמו.
שיוסיף נאמנות, יציבות, עקביות,
לגן השעשועים שבה, לממלכת החיות.
אבל רוב האנשים מפחדים מנשים כמוה;
עם לב גדול וצחוק כה מרפא, עד שהיא מעירה לבבות שבורים.
רוב האנשים מפחדים מנשים עם תשוקה כה שורפת,
שמספיקה בכדי להצית אש פרא, בשדה קוצים.
רוב האנשים מפחדים.
ממה שהם לא יכולים לביית, או להבין.
אז אם תפגוש אותה, תחזיק בה;
היא תאפשר לך להיכנס לתוהו ובוהו שלה,
וגם תראה לך את הקסם שבה. ובך.
אבל היא לעולם לא תישאר בשום קופסא, מפתה ככל שתהיה.
והיא בהחלט לא תהסס לשבור לקירות..
אתה יכול לאהוב אותה יותר משאי-פעם אהבת,
והיא לעולם לא תהיה שלך.
היא כן תרוץ לידך, לאורך כל הדרך;
איפה שלא תלך ומה שלא תפגוש.
היא תרחף מעל כל החומות האלה שבנית,
אלו שאתה חושב שמגנות עליך.
היא תאמין בך הכי חזק שהיא יכולה, ולעולם לא תשחרר.
היה תהיה פגיעה מספיק, כדי לאפשר לעולם לשבור אותה.
וחזקה מספיק, כדי לא ללבוש שריון לעולם.
היא תחצה כל גבול, כל מחסום.
והיא תגרום לך להאמין, שגם אתה יכול.
אז רק תאהב אותה, ופשוט תן לה להיות.
תן לה לצחוק, לחיות, לאהוב,
לנדוד בחופשיות, ובתנאים שלה.
ותהיה בטוח שהיא תחזור אליך, בעצמה.
ואל תפחד מהעצמה שלה,
פשוט תן לה להיות מה שהיא,
אהבה.
ואל תדאג לה, כי היא לא שבירה,
יש לה את עצמה.
♡
ולך יקירתי,
לעולם אל תפחדי לזרוח!
תזכרי, השמש לא שמה על זה שהיא מסנוורת אותך.
לא ניתנה לנו נשמה כה פראית כדי פשוט לחיות,
המשימה שלנו היא לנער את העולם, להפוך אותו.
להראות לסובבים אותנו מה ההבדל בין חיים,
ל-לחיות.
אז תפסיקי להתבייש בעוצמה שבה את אוהבת,
או במהירות שבה את מתאהבת.
כי את מעניקה אהבה בשלמותה.
את אוהבת בצורה כה טבעית, נקייה.
ובדור של לבבות אימפוטנטים, חסרים לבבות כמו שלך.
אז לעולם, אבל לעולם, אל תתנצלי על כך!
גם אל תבקשי סליחה, על זה שאת אוהבת,
בדרך היחידה שאת מכירה.
בשביל רוב האנשים את תמיד תהיי יותר מדי.
חכמה מדי, יפה מדי, חזקה מדי;
יותר מדי, ממשהו.
והטעות הגדולה ביותר שאת יכולה לעשות,
זה להסיר יהלומים מהכתר שלך.
רק כדי להקל על אחרים לסחוב את עצמם.
תביני,
את לא צריכה כתר קטן יותר, ולא פחות יהלומים.
כל מה שאת צריכה זה אדם גדול יותר,
עם ידיים גדולות יותר.
להחזיק.
אז תקבלי את הטבע הפראי שלך,
זה המתקשה למצוא בית.
אבל לעולם אל תקבלי את המחשבה,
שנועדת לחיות את החיים האלה לבד.
תמצאי נשמה סוררת אחרת, כזאת שלא מעוניינת לביית אותך.
שם הטבע שלך יפרח ויניב פירות אקזוטיים.
אנשים בדרך ינסו לתמרן אותך,
להביא אותך למקומות שלא ביקשת מעולם.
אבל זכרי אהובה,
את היחידה שמובילה את עצמך בעולם.
את המלכה של עצמך,
והכתר הוא שלך.
אז הרימי מבט, כתפיים אחורה, ותנשמי.
כי אני אוהבת אותך.
וזה מספיק לשתינו.
מתוך יומנה של
זורחת לי השמש מהתחת ღ
