סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 4 שנים. 27 באוגוסט 2020 בשעה 16:48

אתה יודע מה זה
לחיות עם כל כך הרבה
כאב
יש לילות
בהם אני לא נרדמת
בגלל שאני רודפת אחרי עצמי
בספירלות
מחטטת לעצמי עמוק עמוק
בכל פצעי הנשמה
מחפשת חלקים מעצמי
שנפלו
כשחיפשתי את עצמי
בפעם שעברה

אתה יודע
יש ימים בהם
השמש כל כך חייכנית
ועדיין היא נראית לי כועסת
עליי במיוחד
ואני שוחה בתוך אקווריומים מלבניים
של אשמה מרוכזת
ואין לי זימים בשביל לשרוד במים
ואני מפרפרת על פני האדמה

אתה בטח מניח
שאני מאוד חזקה
ככה יצרת אותי
בלתי שבירה
איך אספר לך שנסדקתי
שצורתי פחות יפה
שאני לא מה שתכננתי
כשהייתי צעירה
איך אספר
שאת התום
אשר שתלת מליבך
אני במו ידיי הרסתי
במחשבות על טוב ורע
איך אחשוף
שלפעמים
הכל מרגיש
כמו טביעה
והראש מעל המים
נאחז באור שלך

אתה יודע מה זה
להיות אויב לעצמך
לשים לעצמך רגליים
לא לזהות את הדמות במראה
תגיד לי שאתה יודע
תן לי סימן
שתול בי אמונה
כי החוויה האנושית
מעייפת נורא
ולפעמים אני צריכה
את ידך
החמה
את קולך המנחה
את השקט שלך
רק כדי להיות
בטוחה בטוחה
שאני
לא
פה
לבד
שתמיד תהיה לי תקווה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י