סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 4 שנים. 16 באוקטובר 2020 בשעה 3:18

מתהפכת מתהפכת

לא נרדמת

רואה עוד פרק ילדי האנרכיה..

והמחשבות... חופרות...

ודמעות שצצות...

למה?

אני בטוב איתי...

מסתכלת במראה 

אני במקום טוב

אחרי הרבה  הרבה זמן...

שלמה.. סולחת לעצמי..הרחקתי ומרחיקה רוע...

אז למה כשאני עוצמת עיניים אני רוצה הביתה?

למה אני רוצה להרגיש את הרגל שלו על הראש שלי?

למה אני רוצה להניח ראש על הרגל שלו ?

לא בורחת ממני

אבל- 6:15 בגדי ספורט

יוצאת להליכה עם מקס...

ומוסיקה ואויר

יצאתי לנשום...

העולם עוד ישן...

dn46​(שולט) - אולי תשני,
במקום "ילדי אנרכיה", אופטימיות וראיית הטוב...
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י