נרקומנית של מילים

זו שמסתכלת עליי במראה

מביטה בי...

מי זו?

פעם קראתי לה מפלצת

היום מחבקת אותה

את המפלצת הרב -גונית הזו...

אבל עדיין תוהה..

האם אוכל באמת להתפשט?

להישאר במערומיי?

ולא לפחד יותר..

לחפור בנפש ולא לכאוב..?

האם יהיה מי שישאר לחבק

ולא לשפוט?

האם יש לך משמעות?

מה בעצם הייעוד שלך?

ובתוך הנפש פנימה

הנפש יודעת את כל התשובות