נרקומנית של מילים

תמיד הייתי מרצה ...

חברות

את ההורים שלי

את הגרוש

את הילדים

ואף פעם

אף פעם לא ראו את זה.

אף פעם לא ראו אותי

כמה שהשתדלתי שיאהבו אותי

להיות הכי טובה...

החברה הכי טובה

האשה הכי טובה

האמא הכי טובה

ונכשלתי

כי איבדתי אותי בדרך.

לא עוד.

קודם אני!

אחכ השאר...ואז הבנתי...

על הריצוי וההתמסרות של שנים על גבי שנים...

אני שפחה מלידה.

סאבית מדהימה 

והיום יכולה לומר זאת בפה מלא ובקול:

פיספסתם אותי כולכם

לא ראיתם כמה אני מנצנצת

אני מדהימה.

אני אולי סאבית,שפחה מלידה

אבל השאר ...פיספסו אותי בגדול.

היום יודעת שלא צריכה להתאמץ שיאהבו אותי

מי שרוצה יאהב ומי שלא.... הפסיד

אותי.

וזה המון.