נרקומנית של מילים

אדון הגאות - עוד לא נתקלת באחד

שלגיה לבנה​(אחרת) - הוא לא קיים

נושמת לרווחה{Zorozigzag} - יקרה 💚
רק מתוך ניסיון חיי יודעת לכתוב לך,
על ציר הזמן הדרך מרגישה כגהינום,
המציאות מתפרקת
וכך גם אני,
כתבת נכון, אנשים אכן תמיד עוזבים, במיוחד אלה היקרים לנו מכל, ויחד עם זאת במרחק הזמן הבנתי, לאחר טראומה מורכבת,
לאבד אנשים יכול להכאיב, הכאב יש לו מקום, הוא חולף או מניע אותנו להיות אחרת, להתפתח,
לאבד את עצמינו, כאן מתחילה המורכבות הכי גדולה, אל תאבדי את עצמך, את כשאת עם עצמך זאת המתנהה הכי גדולה שתוכלי לתת לעצמך, לגלות את עצמך לאחר הכאב, עבורי זהגילוי מתמשך, לזהות חלקים אבודים ממני מהעבר מזווית אחרת,
תאהבי את עצמך, תגלי בעצמך את עצמך החזקה! את לא סתם כאן, זאת הדרך שלך לעצמך, בדיוק עכשיו, מתוך הכאב. שולחת חיזוק ומקווה שתתחזקי במהרה 💚

שלגיה לבנה​(אחרת) - כמה ריגשת אותי אהובה
עד דמעות..
תודה תודה❤🙏🙏

Josephin​(לא בעסק) - לא משהו שאני כתבתי.
אבל זה מאוד חכם.

כמה שוקלת כוס מים?

פסיכולוגית המלמדת התמודדות והתנהלות מול לחץ, הלכה לאורך האולם במהלך הרצאה.

כשהיא הרימה כוס מים בידה, כולם ציפו שהיא תשאל את שאלת "חצי הכוס המלאה".
במקום, כשחיוך על פניה, היא שאלה: "כמה כבדה כוס המים?"

היושבים בחדר זרקו לאוויר כל מיני תשובות המנסות לאמוד את משקל הכוס.

היא השיבה, "המשקל המוחלט של הכוס לא משנה. הכול תלוי בכמה זמן אצטרך להחזיק את
הכוס. אם אחזיק אותה לדקה, זוהי איננה בעיה. אם אחזיק אותה לשעה, ארגיש כאב
בידי. אם אחזיק אותה למשך יום שלם, ארגיש את ידי רדומה ומשותקת. בכל מקרה, משקל
הכוס לא משנה, ככל שאחזיק אותה, היא הופכת להיות כבדה יותר."

היא המשיכה, "המתח ודאגות חיינו הם כמו כוס המים. הרהרו בהם לזמן קצר ושום דבר
לא יקרה. אם תחשבו עליהם לזמן יותר ארוך הם יתחילו להכאיב. ואם תחשבו עליהם
לאורך כל היום, תרגישו משותקים לא מסוגלים לבצע דבר."

זכרו להניח את כוס המים...