כותבת בעיקר לעצמי...
את חשבון הנפש שלי אני עושה עם הכנועה שבי...
חושבת על תמונות מחיי.
יש הרבה...
על ההורים שתמיד ירדו עליי והחליטו בשבילי הכל
על הבחור הראשון שנישאתי לו והחליט בשבילי. עד שבא להרים עליי יד.
ואז ניסה לנקום בי אחרי שחזרתי אליו
ואבא שלי העיף לי את כל הבגדים מהארון
ואמר לי לעוף מהבית
ואני ישבתי על הרצפה והתחננתי להישאר...
על חברות ילדות שאיבדתי כי עברו לצד שלו.
או - כשאבא שלי אמר לי שלא יצא ממני כלום. ואני בשביל להשתנות צריכה להיוולד מחדש.
היום כשאני אמא יודעת שזה נורא...
על חוסר הביטחון שלי בעצמי
על הידיד שהיה לי וניסה לאנוס אותי...
על הבחורה שאהבתי מאוד...
על האיש השני שנישאתי לו והבאתי לו ילדים.על המשברים שחווינו..
על ההתנסויות- חילופי זוגות
על הרומן שלו...
על הביקורת שלו כלפיי
שאפשרתי לו הרבה כי האמנתי שלא מחזיקים גבר בכוח. ואם ירצה ללכת ילך.
על זה שאמר שאני משעממת.
על זה שסיים את הנישואין.
על זה שעזבתי את הבית.
באמצע טיפלתי באמא שלו
והילד המדהים שלי אובחן כאספרגר
שוב חברות שעזבו כי לא אהבו את ההתנהגות שלי
על הסופש המדהים שהיה לי...
על השקט שנתן לי
אחרי המון זמן
יש עוד הרבה תמונות
וזה רק חלק.
שנים הייתי ילדה טובה
בחורה טובה
חמודה
מוצאת נחמה בעולם הזה...
סוף סוף מחליטה בשביל עצמי
משתדלת להיות אדם טוב
ולבנות את עצמי
הרבה כאב
לפעמים מרגישה שלא מסוגלת יותר
להכיל
לא להישבר
לא ליפול
לא לבכות יותר מידי
להאמין בעצמי
לא להשתגע מרעשים
מחפשת תשומת לב ...
להאמין בעצמי
בטוב שבי!
