בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 5 שנים. 7 ביולי 2019 בשעה 0:40

לי יום כזה

הדמעות ליוו כל היום

הפיזי התנגש עם הנפשי

חוסר בהירות מוחלט

וקול גדול שצועק מתוכי

״מה את עושה?״

 

״אני מטומטמת״

עניתי לקול

 

לא היתה תשובה

 

נדודי שינה בצפון

עם עצבות גדולה

והבנה על העתיד

 

לא ברורה לעצמי

מתרחקת

 

נכנעת

מרימה ידיים

Ramos​(מתחלף) - קחי נשימה עמוקה. את אף פעם לא נכנעת
לפני 5 שנים
snowman - עצוב..מזדהה...
והלוואי ולא נכנע לעולם
לפני 5 שנים
Free mind​(נשלט) - לכתוב ולשתף זו התחלה טובה , תנשמי עמוק נשמה טובה .
לפני 5 שנים
Gaara​(שולט) - את רוצה לחייך או שאני צריך לבוא לשם ולדחוף לך בזוקה ענבים לאף?
לפני 5 שנים
מעניש וממתיק​(שולט) - אל תרימי ידיים מהר כי למרות הכל יש בך חוסן נפשי אשר יתן לגוף כוח פנימי
לפני 5 שנים
קמיליה​(נשלטת) - כניעה היא ויתור.
השאלה היא, האם הויתור הוא רווח או הפסד.
חיבוק.
לפני 5 שנים
שלגיה לבנה​(אחרת) - לגמרי
את חכמה!
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י