"
אמנם כשהייתי קטן הייתי מחובבי הלגו, אבל אתך אני לא רוצה לפרק ולהרכיב מחדש. את ניצבת ככה מולי זקופה, על 2, בוגרת. עם גוף וחשק מיני של בת 24 וראש מבוגר בעשור. ואני, מה אני עושה לכאלו לרוב? מפרק ומרכיב. לרוב לוקח איזה קוביה ושומר אצלי, שתמיד ירגישו חסרות.
ואתך? אני אוהב את השלם. את יצירת אומנות של סנדלר ברוטאלי ובור. סנדלר גאון ורשע. מה שזה לא יהיה, חומרי הגלם או היוצר - את קסם. עבור הרוב את כישוף במקרה הטוב, או קללה במקרה הרע. שד שרודף. אובססיה. מחלה. פצע פתוח. ועבורי, את קסם.
ושלא תביני, גם אותך אני אוהב לפרק. לקחת לך איזה חלק ולהשאיר אצלי, להוסיף איזה משהו שלא היה - אבל בסוף אני מחזיר הכל למקום כמו שהיה, ותולה אותך על הקיר. פורש אותך כמו סדין שתכסי את הקירות שלי - שם אותך ברקע. הרקע שאת כל כך מפחדת ממנו, ולומדת אט אט לאהוב אותו. כי לי יש את חלקת האלוהים שלי שם אסור לך להכנס, ולך יש את שלך.
וכשתצאי מהחלקה שלך...
"
-קטעים בעצמה מתגברת לבתולה המתחדשת-
