לפני 7 שנים. 14 באפריל 2017 בשעה 0:59
"
מוקדש למושי היקרה, שספגה עוד מט מהדהד...
תמיד רגע לפני. רגע לפני שגומר הוא מוציא. רגע לפני שהיא גומרת הוא מפסיק. רגע לפני שהיא נשברת הוא נסוג, רק סודק קצת, שיהיה לו מאיפה לחדור. רגע לפני שהיא בוכה הוא כבר מכין את הטישו. רגע לפני התהום הוא מזהיר. רגע לפני ההתרחקות הוא אוחז אותה בשתי הידיים חזק. כל כך הרבה רגעים בכל כך מעט זמן - מי ייתן ורק יתרבו, יעמיקו ויתמשכו להם לרגע אחרי, אבל רק לרגע.
אז תמיד תזכרי, רגע לפני שאת באה בקביעה מטופשת בסגנון של "סיימתי לדבר אתך להיום", ש"*** ****** ***** ****".
בחיבה מתדייקת,
א"ר.
"
