שיווי משקל נאש, על שמו של המתמטיקאי הסכיזופרן והגאון ג'ון נאש, הוא כלי יעיל ופשוט לחקור בתורת המשחקים משחקים לא שיתופיים. משחקים לא שיתופיים הם משחקים בהם הצדדים לא מתקשרים בינהם ולכן לא יכולים לקבל החלטות שיתופיות, מאוד דומה לז'אנר מסוים של בדסמ שחביב על חלקנו. או דוגמא שיותר סביר שמוכרת לרוב העולם, דילמת האסיר.
בפשטות, שיווי משקל נאש מתאר צירוף אסטרטגיות שאם שני הצדדים ינקטו אז לא ישתלם לאף אחד לשנות אותה. מוזמנים לבדוק את זה עבור דילמת האסיר כאשר שניהם מלשינים. ובחזרה לעניינו, מאיזה שהיא סיבה שלא ברורה לי חשבתי שאני נמצא בשיווי משקל באסטרטגיה החדשה שבחרתי לי. שני אנשים נפגשים, מדברים, נפגשים ומדברים. קצת אוכל טוב, קצת תרבות. מדברים ומדברים, ופתאום דממה. מי שיפר את הדממה, משנה אסטרטגיה.
עד כה, האסטרטגיה שלי לרוב באירועים מהסוג הזה ובכללי הייתה ידועה (לעצמי) בתור "אי שוויון נאש". זו שיטה פנטסטית בה אתה מקפיד באופן תמידי שלא יהיה שיווי משקל של כלום. מקפיד על כאוס מנוהל שמרחיק כל סיכוי של שיווי משקל. פשוט לא עושה דברים שעלולים לקרב אותך לשוויון המסוכן. למה להביא פרח לדייט שלישי כשאפשר סשן אינסטנט לחמם דקה במיקרו בדייט ראשון?
לתומי חשבתי שאני בשיווי משקל. האמנתי שהאסטרטגיה עובדת. הרי המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות הוא קו ישר, לא? ניסיתי, באמת שניסית את השוויון נאש הזה לשם שינוי. הנחתי בצד את הכאוס המנוהל בכנות לא אופיינית. אבל למזלי בסופו של יום, ההיררכיות תמיד עורבות לי בצללים וממתינות בשקט לשובן המהדהד.
