כלי לשירותה

זה עומד לקרות עוד מעט,

ליתר דיוק בשש וחצי.

קבעתי פגישה איתה, 

עם בעלת העיניים החודרות.

ואני חושש, מתרגש, חרד, פוחד, שמח, 

והכל הכל הכל מעורבב לי בתוך הבטן.

ככה זה לפני פגישה

עם שולטת שאתה מעריך, מעריץ,

ורוצה לרצות.

אחת שאתה בחרת להתמסר אליה

ומקווה שגם היא תבחר בך.

אפילו חשבתי לקחת משהו נגד חרדה,

אבל לא.

אני רוצה לבוא לשם נקי.

אני אמצא את השקט הפנימי שלי לבד.

מתוך האמונה, שגם אם זה לא יסתדר

נישאר הידידים הכי טובים,

כי כך היא הבטיחה.

ואני מאמין לה.

אני בוטח בה בעינים עצומות.

לגמרי.

לחלוטין.

ללא שמץ של היסוס.

וככה צריך להרגיש כל נשלט לגבירתו.