אנחנו יושבות ב2 בבוקר על עבודה לתואר,היא לשלה ואני לשלי. הייתי מאוהב בה פעם עד שהחליטה ללכת עם אישה,ונשארתי כואב לחכות למושא אהבה אחרת שתקח אותי למרחקים.
אך כמובן שלא ויתרנו על הקשר,שהרי זה קשר שבא מאהבה וכמיהה. אז ישבנו ב2 בבוקר כי התגעגענו,אני על תארי והיא על תארה.יושבות על כוס תה שמינית במספר מתחילת הערב.
"סגור את מה שאתה עושה,אני צריכה אותך" היא אומרת. ואני סוגר מיד ומטה אוזני ועיניי אליה במבט ממתין. "יפה שאתה מקבל את המרות שלי" היא אומרת. "אני כבר הרבה זמן מחכה למרות שלך",אני משיב. היא צחקקה וקמתי להרתיח מים לקראת כוס התה הבאה. "תודה" היא אומרת לי בסוף,"למדתי הרבה בזכותך,אני מרגישה מסוגלת יותר" .
הייתי מאושר
למדתי טוב אך המחשבות לא מפסיקות,וכשהיא נכנסת למיטה לישון ואני נשאר עם בסלון,אני תוהה לעצמי איך הייתה נראית מציאות קצת אחרת.
לא נרדמתי,אני עדיין מנסה לשרטט לעצמי חלום
