פִּתְקָה

כל פעם שהיא מעלה פוסט לבלוג והמוני גברים עטים כדי ללייקק לה, אני נזכר בסיבוב היומי שלי עם אהובתי משכבר הימים, 'איף'.

כמדי יום כשאנו נכנסים למתחם המגודר והייעודי לכלבים, כל הזכרים הנוכחים עטים עליה כמוצאי שלל רב ומבקשים את תשומת ליבה.

אך אף אחד מהם לא מחזיק מעמד יותר מדקה או שתיים, את כולם היא ממצה לאחר גלגלון, קפיצה, גיפוף, חיכוך וגלגול עיניים.

כשההתלהבות שוככת וכולם כבר עברו לפניה כבני מרון, היא באה ומתיישבת מולי, מביטה בי בעינים נוגות, כנועות, כמהות לתשומת לב.

ואני מצידי, מחליק לה ליטוף קל על הראש, מאשר את תחשותיה הסותרות וצועד חזרה כשהיא הולכת לה אחריי בבטחה ובהערצה.