בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים

לפני 6 שנים. 22 באפריל 2018 בשעה 8:21

לפעמים זה כל כך כואב שבא לי לקחת את הלב ולהניח אותו בחוץ שיפסיק להרעיל לי את הגוף.

אבל אני לובשת חיוך, בעבודה אומרים שאני קורנת, דיכאון יושב עליי טוב.

אני מסבירה לרופא שיש בתוכי מישהי שכבר חודשים בוכה, אבל אין ברירה רק להמשיך. הוא מחייך אליי כולנו חיים בפיצול אישיות רק ככה אפשר לשרוד.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י