לפני 7 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 22:04
אני לא יודעת אם מישהו או מישהי באמת קוראים את מה שאני רושמת עכשיו..
ואולי לא צריך באמת שמישהו יקרא, אולי הקטע של הבלוגים פה זה רק כדי שאנחנו נפרוק את אשר על ליבנו וזהו..
הכי כל מה שאת מביאה על הנייר ואת רואה את זה כתוב שחור על גבי לבן , עושה לך סדר בראש.
עדיף לסדר את המחשבות ולמספר אותן מאשר שירוצו ללא כיוון בראש, לא ?
אז שלום לעצמי. או למי שבאמת קורא את זה (ותודה רבה לך).
נשלטת, אוהב כאב, אוהבת יחס.
מחפשת את המקום שלי בעולם הזה, ובעיקר לפרוק.. לספר, לשתף, לזעוק.
מקווה שמישהו יתן דעה ויגיד לי מה הוא חושב, אני אוהבת ביקורת.
אולי בבלוג הבא..
הסיפור שלי בכותרת.. נשלטת. אוהבת מכות, אוהבת לבכות, אוהבת לגמור.
מחפשת את הבן אדם הנכון שבאמת יהיה שם. שידאג לי ולא רק בסשן.
הרי סאדו היא לא מילה גסה, לפחות לא בעיננו...