שלום חנוך ברקע.
ומשום מה, למרות שאתה לא יודע בכלל
נזכרתי בך.
נזכרתי כמה (סליחה על הבוטות) היית חרא אלי.
כמה ניצלת את העובדה שאני יודעת כלום.
כמה אהבת להראות שאתה יודע הכל.
כמה נפגעתי ממך...
בא לי לצרוח שאני שונאת אותך ושונאת את העולם.
להתחיל לרוץ ולא להפסיק. לא להסתכל אחורה מהבחילה שאני אראה אותך. שוב.
לא רוצה לשמוע אותך לא בחיים ויותר מזה, במחשבות.
עכשיו מתי כספי, "ברית עולם"
שונאת לשחק ב"אם" אבל אילו רק הייתה לי את האופציה להגיד לך,
אתה חתיכת אפס.
יש אנשים שמביכים את המין האנושי ומוציאים שם רע ל"אמפתיה"
יש אנשים שאני לא מתביישת להגיד.
לא ראויים להיקרא בני אדם.
אלא בהמות.
ואתה? הראשון שלא ראוי להיקרא אנושי.
אגואיזם היא מילה קטנה והמילה סובלנות בגדר המלצה.
אוח.. אני יכולה להמשיך עם התיאורים עוד שנים ויובלות, זה לא משנה.
אתה לא יכול לענות לי.
תסכול. תירו בי או משהו.
