אני שמחה באיזשהו מקום שאתם לא מתחשבים בי יותר.
זה עוזר לי.
זה כואב אבל עוזר לי.
המשוואה היתה פשוטה.
נתון שלושה אנשים.
אני אתה והיא.
אפשרויות: אף אחד לא מאושר.
אפשרות נוספת אתה והיא מאושרים.
ואני... אני שמחה לראות שטוב לך למרות שזה על לשבוני וחשבון משפחה. חבל שאתה לא רואה ולא מבין את זה. אתה משתדל שזה לא יבוא על חשבון אף אחד אבל זה בלתי אפשרי. כשאתה איתה. אתה לא איתנו זה מאד פשוט. אתה לא איתי.
כשאתה איתה ולא ישן אז גם כשאתה מגיע הביתה אתה ממשיך להיות לא איתנו.... אתה ישן. שזה מצויין כולם צריכים לישון. ואני לא יודעת אם אני רוצה שתישן שם כי זה סוג של רמה אחרת של יחסים.
ומצד שני... זה גוזל זמן ממני. זמן של משפחה ושלי איתך.
אז אני בחרתי משוואה שלפחות 2 מתוך 3 יהיו מאושרים. זה מה שרציתה שיקרה בכל מקרה.
אתה מנסה להגיד לי דברים שלדעתך אני רוצה לשמוע אבל אתה טועה כי אני רוצה לשמוע אמת, הבעיה שאני לא מאמינה לך יותר כי אתה כל הזמן משקר...
אתה אומר שרוצה להשאר כאן וכותב לה שלצערך אתה לא יכול להיות לידה עכשיו. למה לצערך? אני לא מחזיקה אותך יותר.
למעשה ויתרתי עלייך.
כי לא אהיה מאושרת איתך. זה ברור לי עכשיו.
אתה תמיד תצתרך עוד מישהי ואני לא יכולה ככה. הצעתי לך לא פעם שלישיה אבל אתה לא צריך אותי שם.
אמרתי לך גם אני לא רוצה שתלך.
אמרתי לך לבחור בייני לבינה ולא יכלת.
כשנסעת אלייה לסגור את זה לכאן או לשם בעצם נסעת לסגור את זה לכיוון אחד... למה ? כי לקחת את השרשרת איתך. אולי לא במודה אבל בתת מודה נסעתה להשלים איתה.
לא היתי צריכה אפילו לתת לך פס כי נסעת להשלים איתה.
טיפשה שכמותי. חשבתי שמשהו תלוי בי.
עיוורת.
לעולם לא רצית להפרד ממנה. גם כשאמרתי לך לבחור לא נפרדת ממנה.
גם כשאמרתי שאני רוצה להתגרש לא נפרדת ממנה.
גם כשאמרתי לך במפורש לא רוצה לחלוק אותך. לא רוצה שטסע. רוצה שתישאר בבית בחרת שלא לשמוע את זה.
ורק כשאמרתי סע קפצת ונעלמת לתוך החושך של הלילה.
לא מבינה למה חיכית לאישור... כי הוא לא משנה כלום.
הבחירה היא שלך.
הבחירה היא שלכם להמשיך.
אז מאחלת לכם להיות מאושרים.