לפני 8 שנים. 29 באוקטובר 2016 בשעה 19:35
רצית לדעת מה אני מרגישה...
עניתי. אבל יותר קל להתעצבן מאשר לנסות להבין. אמרתי שקשה לתאר אבל אתה יכול לנסות להבין.
לא רצית.
בחרת עצבים.
כרגיל.
מפלת בטוח.
בשביל מה להתעמץ גם איתי.
איתך?
איתך אני מפחדת לנשום.
מפחדת לדבר.
מפחדת לשתוק.
מפחדת להסתכל.
מפחדת לא להסתכל.
מפחדת לעשות.
מפחדת לא לעשות.
כי לא משנה מה, זה יהיה לא בסדר.
אני אהיה לא בסדר.
אני אהיה אשמה.
אני.
תמיד אני.
כן אני אגואיסטית.
אני מפלצת.
אני רעה.
אני עושה דרמות.
אני עושה את המבט הזה.
אני לא עושה את המבט ההוא.
אני אשמה.
אז אני אשמה.עוד לילה לבד.
באמצע עיר זרה.
יושבת על ספסל.
בוכה.