לפני 7 שנים. 25 בנובמבר 2016 בשעה 13:30
אתה כותב שמתגעגע. ואז שואל מה התוכניות להערב. אצלי תמיד אותה תוכנית... להיות איתך.
ואז כשאני אומרת שאין, בציפיה אולי אתה תגיד שיש. אתה בעצם אומר אז אני יכול לצאת היום או אני יכול לנסוע או שפשוט מודיע שאתה יוצא.
לא משנה איך תגיד התוכניות שלך זה להיות לא איתי.
ואז מועקה מתחילה לכרסם את שאריות ליבי. בדידות אוחזת בו ומוחצת את המיצים האחרונים שנשארו.
לבד... .
אני שוב יהיה לבד בערב.
מרגישה בודדה.
מרגישה שלא נשאר דבר בעולם.
חושך.
קור.
בדידות.
זה כל מה שנשאר ממני הערב.