הכל פיקציה

על שורשיו של הגולדן


נשאל אחד החסידים... איזהו היום השמח שעבר עליך מימיך? אמר: יום שהייתי נוסע על גבי ספינה, והיה מקומי בה השפל שבמקומות, והייתי לבוש בלויי סחבות, והיו בספינה סוחרים ובעלי ממון, והייתי שוכב במקומי, ואחד מאנשי הספינה קם להטיל מים, והגיעה שפלותי בעיניו, ופחיתות המצב אשר הייתי בו, עד כדי שגילה עצמו והטיל מימיו עלי. ונפלאתי על התחזקות תכונת העזות בנפשו (=של האיש שהטיל מימיו עלי), וחי ה', לא הצטערה נפשי בגלל מעשהו כלל, ולא התעורר בה (=בנפשי) רוגז, ושמחתי שמחה גדולה שהגעתי למדרגה שלא יצערני ביזוי זה.

(רמב"ם, פירוש לאבות, מהדורת שילת, עמ' סד).

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/891232.html



פרעושים
כינים
סוס מטיל מימיו -
מקום משכבי.

(באשו)

לא שהחכמים דיברו על בדס"ם, הנזיר והחסיד לא מתחרמנים, לא בדיוק.
יותר עולה תחושה של התעלות, כמו דיאטה שמשירה מאה אחוז ממשקל הגוף,
רק שהמשקל יורד מהנשמה.
ומה הדבר שנשטף שם בעצם ?
המסע להכחדת האגו, לשחרור מכבלי העצמי,
מתבסס על המנעות מהבחנות שיפוטיות.
כשאין הבדל בין כואב ונעים, כשתחושה היא תחושה ולא תגובה לתחושה.
התגובות האלו של מה נעים ומה כואב, מה רצוי ומה דחוי הפכו להיות מי שאני.
עושו אותי לקרוא לעצמי "אני" ולסובב אותי "אתה" ו"זה".
בחלונות שבהם דבר אינו נוגד לדבר הנשמה מתרחבת בחוסר משקל,
גם זאת ריקות.
זה מחרמן מאוד את הרוח, זאת אנרגיה שוקקת,
"המדרגה הגבוהה בה לא יצערני ביזוי " .
במצב של לא כאב ולא עונג, מצב בו האני הוא חלק אינטגרלי מהווית היקום,
לא נותר אלא להיות אסיר תודה לכל התופעות המתרחשות.

בעצם זה לא אומר שום דבר על שורשיו של הגולדן, ולא לא אומר.