הכל פיקציה

חוזר בשאלה, מתבונן בעצמי המתרחק, שוקע עמוק בביצה. לא מתחרט על כלום.
עשיתי מה שעשה לי טוב? גרמתי לנזקים? נו באמת אין, הרי אין דברים כאלו, להד"ם.
נשאר חופשי, יותר חופשי מאי פעם.
מתעסק הרבה בעצמי, in the self, יש גרעין ששורד את השנים. את גילגולי החיים אם תרצו.
ולפעמים שוכח אותו. זה חופש? יש אומרים


אז בזמן שהפילוזופים (כך מכנים את עצמם הייקים באקדמיה) מתנצחים בינם לבין עצמם בשאלה הלא פתורה של חופש הרצון המטאפיזי,
החברים שלי פותרים אותה בת"א, ביפו, בעמק הירדן, במדבריות ובחופים. שוב- כל אחד לעצמו, איש הישר בעיניו יעשה.

והנה השקט שלי, גם חולף. בא והולך כמו ריבוא הדברים. עוד מעט תתחיל שנה חדשה.
עם ריח קליל יותר. בלי הבטחות. בלי להתבלבל מהבלבול. כל אחד צריך לדעת מה הוא אוהב, פרק ראשון בשיעורי מודעות.

חזון זה דבר חשוב לא?

A vision , הוווו איזה ערפל מלבלב. בין העננים הזוהרים מפצעים מראות משונים. כאן לידי צומח אורן עבות. יכול להישבע בכך.

אני חושב שזה יספיק לעת עתה.


במקרה גם מתחילה השנה למניינם של הגויים, ישו נולד השבוע, בשבוע הקודם הלילות הפסיקו להתארך,
הדאנג'ן נסגר ואז נפתח.

שתהיה שנה טובה לכולם.

.May all things be happy