הכל פיקציה

אבי הסטרקטורליזם קלוד לוי שטראוס מת היום.

כאילו לא היה די בשיקוץ המיתוס של לנון, ובגילוי הדעת קל הדעת שלי.

אהבתי הדרך של הסטרקטורליסטים, בין היתר כי שנים אחר כך הם הביאו את דה סיסר להגיד ש:
"שפה היא אינה הרעיון, אלא מערכת הבדלים בסיסיים שהופכים את הרעיון לאפשרי. "
אצלהם בעיקר דיברו על היחסים בתוך השפה, על מה שקורה בין מה שמרכיב אותה כמה שמסביר אותה.


רעיון יפה. אפשר לזרום עליו זה לאלף כיוונים.
מזוית מסוימת, מאוד חדה, אפשר לראות את הדברים מתפרקים, או בשפה אחרת, מתרוקנים.
יפה להגיד שהדברים, ריבוא הדברים, בהעדר מסמן אחר ליצגם, ריקים מקיום עצמאי ונפרד.
אפילו יותר מיפה. אבל לא רק בגלל שהכל יחסי, גם בגלל שהדברים לא מתקימים אצל אף אחד אותו דבר אף פעם. למעשה הם עצמם לא מתקיימים אף פעם אותו הדבר. הדברים הם חד פעמיים לחלוטין. הכל נגוז, ריק ואין במה להאחז. ואין משמעות שעומדת בפני עצמה.
מדהים שאיך שכדי להבין משהו פשוט מבינים מה הוא לא, איך משתמשים באין כדי להבין את היש.
את זה ביקש צ'וואנג דזה כשהוא אמר פה לפני די הרבה זמן, "מי יתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה"... בכלל תנו לי שכחה.
שפה היא עבד טוב, מסטר רע 😄
ברורה או לא ברורה ככל שתהיה.

המסמן והמסומן מגלים גמישות יוגית, נזילות סוריאליסטית והפכפכות סוערת דאדא סטייל.
"קצה של מזלג עומד על רגל אחת"

והטלטלה הזאת, איפה היא נמצאת? מישהו יכול להראות לי אותה?

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1125605.html

לסיום אפטר שוק קטן משעות הערב :





zen for men by shiseido
רוצו לקנות!