הכל פיקציה

"הנסיך הקטן הגיע לאזור הכוביות "325", "326", "327", "328", "329" ו-"330". הוא התחיל לסייר בהן כדי להרחיב את דעתו ולמצוא ענין חדש לענות בו.
על הכוכב הראשון בקבוצת ככובים קטנים אלה שכנה מלכה צעירה ושופעת. היא היתה לבושה שני ופרוות מלכים וישבה על כס מלכותה הפשוט והמפואר כאחד.
-האח- קראה המלכה בראותה את הנסיך הקטן-הנה נתין אחד!
-איכה הכרתני המלכה אם לא ראתני מעולם?-תמה הנסיך הקטן. הוא לא ידע עדין כי העולם פשטני למדי בעיני מלכות הרואות את כל בני-האדם כנתינים הכפופים להן.
-קרב אלי למען אראה אותך היטב!- אמרה המלכה, שדעתה היתה זחוחה עליה, כיוון שזכתה סוף-סוף למלוך על מישהו.
הנסיך הקטן העיף עיניו כדי למצוא לו מקום ישיבה ומנוחה מעמל הדרך. אך פרוותה המפוארת של המלכה כסתה את פני הכוכב עד אפס מקום. לכן נשאר עומד על מקומו ופיהק מרוב עיפות.
-אין זה מן הנימוס לפהק לפני המלכה- אמרה הוד מלכותה- והריני אוסרת עליך לעשות כן!
-לא אוכל להתאפק- ענה הנסיך הקטן במבוכה- עברתי דרך ארוכה ולא עצמתי את עיני...
-אם כן- אמרה המלכה-פוקדני עליך לפהק! זה שנים רבות לא ראיתי אדם מפהק, לכן מוצאת אני עיניין רב בפיהוקים. פהק איפוא שנית. זוהי פקודה!
פקודתך מטילה עלי אימה... לא אוכל עוד...- מילמל הנסיך הקטן ופניו האדימו מרוב מבוכה.
-אם כן- אמרה המלכה- הנני פוקדת עליך עיתים לפהק ועיתים ל...
המלכה גימגמה במקצת ופניה הביעו רגזה, כי היא תבעה שיחלקו לה כבוד ולא סבלה כי ימרו את פיה. אך כיון שהיתה טובת לב ונוחה לבריות השתדלה תמיד לתת רק פקודות המתקבלות על הדעת.
-לו פקדתי על אחד האלופים- היתה נוהגת לומר- ליהפך לעוף-ים, ןאילו המרה האלוף את פי, היה זה לא באשמתו, כי אם באשמתי אני.
-אם על המלכה טוב,- אמר הנסיך הקטן דרך יראת-כבוד,- אולי תרשה לי לשבת?..
-פוקדני עליך כי תשב מיד! אמרה המלכה ואספה בגאון-מלכות את כנף פרוותה המפוארת.
הנסיך הקטן אמר בליבו: כוכב זה קטן-קטנטן. על מה איפא מושלת מלכה זאת?
-גברתי המלכה,- אמר הנסיך הקטן-תסלח -נא לי אם אציג לה שאלה...
-פוקדני עליך כי תשאל את שאלתך!- נחפזה המלכה לענות.
-תאמר-נא לי, המלכה, על מה היא מולכת?
-על הכל- ענתה המלכה בפשטות גמורה.
-על הכל?..