במקום לקום בבאסה על זה שישנתי בערך 4 שעות
קמתי בתחושה מרוממת. הספקתי להכין, לנקות, להזמין, לארגן
ואפילו ראיתי פרק וחצי של סדרה שאני צופה בה עכשיו.
גם כשזה לא נראה שמופיעה לנו לימון אפשר לעשות אחלה לימונדה
הלוואי שיהיה מזג האוויר טוב בים היום,
מתאים לי עוד איזה שנ"צ בשמש.
המחבוא הסודי שלי
מינימום הבית של יעליום הכיפורים הזה היה כל כך עוצמתי בשבילי
איך הרבנית אמרה לי אם בכית בתפילת נעילה
אז זה אומר שהתפללת באמת מהלב.
החזרה בתשובה זה עבודה, זה לא ביום אחד
אבל אני שמחה על התהליך והדרך ועל הלמידה.
לא מתעסקת בעבר והולכת האלה קדימה ואני
שמחה שנפלה בחלקי הזכות לעשות את יום
הכיפורים הזה בירושלים ומי יתן שגם שנה הבא
אזכה לעשות אותו באותו המעמד.
השינוי מתחיל מהלב
מי שרוצה באמת להשתנות
עושה את זה.
גאה בעצמי
אין לי כוחות כבר לחיים האלה
באמת שלא
ולא מוצאת את היציאה
תעירו אותי מהסיוט הזה
זה מה שהייתי צריכה.
שקט, להיות עם עצמי ועם המחשבות
שלי והאוויר של ירושלים.
לקחתי על עצמי החלטות וצעדים אמיצים
ואני גאה בשינוי שחל ובעבודה המתמשכת.
הפסקתי לחפש, לחפש את מה שאין ולהתמקד
בעצמי ובמטרות שלי וככה זה צריך להיות.
שהשנה החדשה תהיה מלא בשפע, בשגשוג
בהגשמת חלומות ורק בריאות ואהבה אמתית ♥️
לא חשבתי שאני אהיה כזו מותשת
אני מרגישה שאין לי חיים.
רק עבודה עבודה עבודה
אני מגיעה הביתה ומרוב שאין לי כוח
אני פשוט נרדמת בלי לעשות כלום.
איפה הקניות, איפה הכביסה, איפה הניקיון?
אתמול הייתי ביום חופש ונראה למישהו
שהייתי בחופש בכלל? נכנסתי הביתה בסביבות
שש בערב ועוד היה לי עבודה נוספת אחרי שמונה.
אני בוכה ואני כל כך עייפה
אני אוכלת בכוח
אני ערה בכוח
אני מותשת
וכולם סביבי טסים לחול קונים נהנים
ורק אני לא יכולה להרשות לעצמי כלום
כי אם אני קונה אני צריכה לוותר על משהו
אחר וכנראה זה יהיה חשוב יותר.
בא לי שוב לבכות
נמאס לי להיות בכיינית קוטרית אבל קשה לי
נגמרו לי הכוחות
לא הכל הולך לפי איך שאנחנו רוצים
אבל הבנתי בשבועיים האחרונים שני דברים.
הראשון - לחלום בקטן ולהתקדם צעד צעד
השני - להעיז גם אם התשובה תהיה שלילית
תשני הטיפולים האחרונים הראו לי כמה הראש שלי יצירתי
כמה חזק ואם זאת כמה חלש ועל אותן נקודות אני
חייבת לעבוד. כמה זה טוב להיות כנה, להגיד מילה
טובה, כמה זה משנה את התמונה ומשאיר טעם של עוד.
החלטתי להתנהל אחרת, לעשות שינויים שיתנו לי הרגשה
של ערך אמיתי ביני לבין.
זה לא קל להודות באמת שלא הכל הולך לפי איך שאני
רוצה או שאני לא נמצאת במקום שאני רוצה להיות בו וזה
מבאס אבל אני לומדת מזה ונכון שהשבוע האחרון היה
זוועתי ואכלתי די גרוע אבל חלק מהחלטה היא גם לשנות
את זה ולהיות יותר מסודרת.
אני חושבת שלקחת נשימה ולעצור לרגע עושה טוב
עושה לחשוב ולהבין שהכל בסדר ושאנחנו אלה שמשנים
לעצמנו את החיים, לא העבודה, לא הלימודים, לא האנשים
ולא החלומות היותר מדי גדולים והחמישים צעדים קדימה
שיורידו אותנו.
אני שמחה,
אני מרגישה טוב
אני מרגישה יפה
אני נראת יפה
והחלטתי שגם שאכלתי השבוע קורסאונים ובורקסים
אכין מלאווח פיצה כי גם ככה עוד רגע אני צריכה להתחיל
דיאטת אלרגניים ונו טוב האוכל היחיד שאני יאכל כנראה
לאכול זה כוסמת עם נבטוטים ברוטב חוסר התאבון
שהולך להיות לי.
הייתי פה ואני כבר לא פה
או שהייתי ממש ממש ממש מפגרת או שיכורה
אבל ואו איזה טעות יאללה.
בדיעבד כל מי שהייתי איתו בשנה האחרונה
גורם לי לרצות להקיא את חיי.
נראה לי זה מסכם את העניין ובנימה זו
אל תצאי עם "גברים" שחיים בסרט רע
שהם משהו כי הם לא לא משנה מה למדו
איפה הם גרים או במה הם עובדים
כולם אבל בסופו של דבר שווים לתחת
ולא שלי כי שלי אשכרה שווה משהו.
האמת שחשבתי על זה בשבוע האחרון למה פתאום החלטתי לבלום את הצעות ההכרויות השונות. אני יודעת שאני פשוט לא בשלה לקשר אם הייתי מחזירה את הגלגל לאחור כל טעות שעשיתי כל לילה שביליתי במיטה שהיא לא שלי הייתי מוחקת ושומרת על עצמי גם כשאני בגיל מבוגר ונותנת את עצמי לאדם שאני באמת ארצה. מציאת זוגיות היא ניסוי וטעיה, כולנו משקרים לעצמנו שאנחנו לא רוצה משהו רציני אבל בסוף כולנו נואשים לקבל חום ואהבה ורוצים בסוף היום לא לחזור לדירה ריקה אבל בסופו של דבר כשאני מגיעה למקומות שאני רוצה אני מרגישה שלמה. טוב לי ללא הזוגיות, טוב לי ללא אהבה וזה לא שאני לא רוצה אני פשוט לא מרגישה שמה שאני רוצה זה כרגע. אני מרגישה כל כך שלמה עם עצמי ואני עובדת על זה ואני יודעת אני לא סובלת אנשים אבל בטח יש שם מישהו אחד שאני לא אסבול