מישהו כתב לי שאין מצב שאני לא מעניינת ולמה אני מורידה מהערך של עצמי.
אני מרגישה שאני לא מעניינת כי אני פשוט כזו.
לא מרגיש שאני מיוחדת אולי דפוקה כי הראש שלי לא פה.
אני פועלת בצורה שגויה ואפילו שחזרתי לעצמי קצת בשבוע החולף
אני מרגישה שאני לא שם. אני עדין עצובה, עדין מתוסכלת אבל ממשיכה
להרים את עצמי בכוח. סיימתי עם הסמינריונים והגשנו אותם ועכשיו זה רק לקבל את הציון וגם זה יהיה מאחורי
והחדר שלי נראה תל אביבי אפילו שאני לא גרה בעיר הזאת וזה עושה לי תחושה נעימה בלב.
כתבתי למישהו שאני מרגישה בודדה. אני חושבת שכולנו רוצים זוגיות דווקא עכשיו ולא יודעת למה גברים במדים עושים את זה לכולן.
מישהו התחיל איתי בפייסבוק וכתבתי לו שאני מודה לו על המחמאות אבל אני לא מחפשת להכיר כרגע.
ואני תוהה איך אפשר לכתוב למישהו שהוא לא הטעם שלי בצורה יותר נעימה מזה.
אני עדין מחפשת אותו. גבוה ממני, בהיר כמוני וכזה שעושה ספורט כדי לדחוף גם אותי על הדרך.
לפחות חזר לי החשק המיני וזה עושה לי הרגשה שהגוף שלי באמת חוזר לכאן ועכשיו
אני מקווה שמר חתלתול מסתדר לו שם בחוץ. כואב לי שאני לא מצליחה למצוא אותו והוא מטייל ברחובות.
חשבתי שאולי אני אכין בתים לחתולי רחוב כמו שעשיתי לפני שנתיים. זה היה נחמד
