לפני 4 שנים. 9 במאי 2019 בשעה 11:45
זה שיר שאמא שלי העבירה לי בכל חג.
הוא מאד קשור למעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
קשור לראשי שנה ולפסח.
אני לא זוכרת למה אבל הוא תמיד "מחגג" לי את הלב.
כשאני רוצה חג ביום רגיל, או כשמרגיש שמח בלי סיבה,
זה אחד מהשירים שמתנגנים לי בראש,
ולפסקול השמח מתלווה רשימת דברים שאני מוקירה להם תודה.
בכל פעם - מה שממלא לי את הלב באותו זמן.
תודה לשיעורים הטובים יותר ואלה שהעלו לי את הסעיף.
תודה על העצמאות שלי.
תודה שאתה קיים שם, אפילו שעוד לא הכרנו.
תודה שהיית קיים - גם אתה, שאני לא מבינה מה עשיתי איתך. אני עוד אבין ואלמד.
תודה לאלה שמעצבנים - אני רק גדלה מכם. זאת לא הזמנה להציק.
תודה למחבקים - אני רק מתפתחת איתכם. זאת בהחלט הזמנה לחבק.
חג עצמאות שמח.
https://www.youtube.com/watch?v=-hts04B4Wkk