לפני 4 שנים. 15 בינואר 2020 בשעה 12:18
משפט מעולה שנזכרתי בו,
בעודי אוספת נשימתי,
סופרת את מתיי
ומחייכת בהקלה.
אני מעמעמת ומכבה את מנורת הגז,
שהבהבה לחיי מציאות מדומה.
לוקחת אוויר, עוצרת נשימה,
נשימה עמוקה של התחלה.
"החיים לא נמדדים במספר הנשימות שאנחנו נושמים
אלא במספר הפעמים שעוצרות לנו את הנשימה".
A very welcome breath of fresh clean air of love
Air...To the Cherry Blossom Girl
תודה לכל קרני האור המצולקות, האוהבות, שתומכות בדרך.
צלקות - דרכן זורח כזה אור, בצבעים הכי יפים שראיתי.
אני מכירה פה אנשים יוצאי דופן!
בזכותכם - רק בזכותכם - אני יכולה לקחת אוויר.
אל תתנו לגז לייטר אחד להרוס... לא כולם כמוהו
© מנפלאות הקרמה
