אני זונת לייקים - זה אומר שנהיה לי רטוב כשאוהבים מה שאני כותבת ומביעים את זה. תשומת הלב למילים שלי שיוצאות מהלב
ממש עושה לי נעים בגוף. (יש שיר מעולה למטה.... חובת השמעה תוך כדי קריאה)
פעם, הלחינו לי שני שירים. שירים שפרסמתי פה בבלוג לפני כשנתיים. יש לי שתי סקיצות ראשוניות שלהם - לא משהו שאפשר לפרסם אבל שלי שלי שלי.
אחד מהשירים, ראיתי אותו מתהווה לכדי שיר "פזמון".
חשבתי, שהוא יפה מראש ועמוק וכל מיני סופרלטיבים ספרותיים - כי הוא עומד בחוקים (אני אני עושה את זה לא רע )
דבריי נאמרים, לא ממקום של שבח והלל עצמי (רק קצת קצת, זונת לייקים, אמרנו?)
בהיעדר עין בוחנת - אני עושה את זה בעצמי, התאמות מקצבי מילים ומשקלים, חריזה וכו' ודי מרוצה מציורי המילים שלי.
זה לא מספיק לי. אני חייבת הערכה כנה, וגם אישור ממישהו שאת דעתו אני מעריכה,
עיניים שכן מבינות בכתיבה קצת, בוחנות וביקרותיות,ההתבוננות החיצונית מאד חסרה לי ולו רק לשם השיקוף האובייקטיבי, עיניים אחרות משלי.
על כל מקרה, בחזרה לשירים המולחנים - התהוות השיר, שני אנשים עיבדו אותו מולי.
אני הייתי הצופה מהצד. אני שומעת את המילים שלי, מהלב שלי, מכל מאודי, שוב ושוב. הם שרים אותי. שוב ושוב, כל פעם קצת אחרת,
כל פעם, מצמררת צמרמורות עונג ,בכלל לא ידועות. זה הגוף שלי, הרגשתי אותו מתרגש בעבר אין ספור פעמים, לא ככה. לא... בלי קשר לכלום, לכאורה.
הקולות שלהם מתלהבים כשהם שרים. הם בתוך זה. ומדברים... תוסיפי את האקורד הזה, אולי תחזור על המשפט ההוא?
תנסי לשיר את זה גבוה יותר....פה מתאימה רק מנגינה, זה יעצים את המילים. שנעשה משתי השורות האלה פזמון?
אני הצופה מהצד, רואה שיר שלי מקבל עוד רבדים.... אור על הפינות,
כל החוויה הזאת, הייתה פיזית גם. צמרמורות, ודמעות שעולות כשהרגש גואה.
פרפרים בכל הגוף, מילים מהלב שלי - דרך הלב שלהם, נכנסות לי לאזניים בחזרה ללב ולכל הגוף.
צמרמורות עונג ופרפרים נעימים בכל מיני פינות חשוכות, מרפרפים אור.
זה מרגיש בקצות האצבעות, בבהונות, גם עכשיו, כשאני כותבת. בברכיים, ובבטן וכל כך נעים,
בתוך העצמות ומתחת לעור.
פרפרי מילים מרפרפים מנגינה
פרפרים מענגים לי כל פינה.
אתה מרגיש לי את השיר הזה בכוס עכשיו?
אתה רואה איך הוא נוטף לבד מאליו?
טיפות שלך זולגות ממני,
גמרת בתוכי שיר.
נוטפות כמו חלב על הקיר
וזועקות "הנני".
הוא התחיל עם זונה של לייקים,
ילדה שאוהבת לכתוב,
על ילדה שאוהבת לכאוב,
בגוף רק.
מבין?
בלב רק לאהוב.
הוא לא התכוון להיות שיר,
היה לו דווקא נוח להסתיר,
בין מילים
שבילי שבילים,
לב שלם מאיר.
המקור ארוך נורא - תהנו מהגרסה הקצרה
https://www.youtube.com/watch?v=YMC0WYgIyFA
© מנפלאות הקרמה
