""אמור לי מי חבריך ואומר לי מי אתה"
ובאנגלית
"Guilty by association"
מי שחושב שהתנהגות מחורבנת של חבר לא משליכה עלינו
מי שבטעות חושבת שזין יותר חזק ממוסר וערכים...
גם אם ממש נגיד שזה לא קשור אלינו, וכל ההתנהגות הלקויה של חבר מול אנשים אחרים - בכלל מתרחשת מולם, אלינו - הם דווקא סבבה. בחיים לא רבנו איתם.
למדתי..
אם יש לי חבר/ה שמתנהג מחורבן לאנשים אחרים (אין ויכוח מה זה ילד קקה - נכון?), ואני החברה הטובה - יושבים, מעשנים, צחוקים; בעצם, אני יוצאת הגרועה בסיפור.
החבר - מאניאק לנשים, סדרתי. אולי אפילו בהכחשה ומחשבה שהוא מתת אל למין הנשי.
אני לעומת זאת - הופכת להיות "מאפשרת"
זאת שיודעת שהוא חרא - וממשיכה כאילו כלום. למה לעשות עניין אם הוא נחמד אליי? היא כותבת כ"כ יפה השקרנית - אז מה אם אני עושה לה לייק?
ושלל תירוצים כדי... לאפשר קיום של מצב מחורבן. לדעת שמישהו מתנהג רע ולהיות זאת שמתעלמת ואף מחבקת אותו ואומרת "צודק - כולן זונות".
אני חוטאת בעדות עצמית, רק מה, מעט האנשים מסביבי, הם הוכחה לכך שערכים ומוסר אכן מהווים נר של השתדלות לרגליי ושזו אינה עדות סרק.
השתדלות ומאמץ להיות גרסה טובה יותר של מי שהייתי אתמול.
חלק מההשתדלות שלי היא בכלל מול העולם.
במעשה - ולא בדיבורים, לשייך את עצמי לחלק הזה של העולם שאני נושאת עיניי אליו.
לא להשתייך, גם לא במחשבה, לחלק ההוא שפוגע באחרים בכוונה או מנצל רגשות של אחרים לתועלתו.
עדות עצמית. . אולי אני בדיוק ההפך? אולי אני שייכת לצד המחורבן?
מעט האנשים שמכירים אותי באמת - יכולים לשמש עדות טובה יותר ולאשר אם דבריי אמת או תעתוע.
מעשיי (ומעשיך) תמיד יהדהדו בחזרה אליי.
מעשיי (כן כן ומעשיך) היום קובעים איזה בנאדם בחרתי להיות מחר.
גם התעלמות היא מעשה. גם לאפשר זה מעשה.
בחירה.
בכל יום אני בוחרת.
לפעמים בכל שעה.
אני לא תמיד מצליחה.
אני כן משתדלת שפי וליבי יהיו שווים.
אני לא תמיד מצליחה.
אני כן משתדלת שמילתי תהיה קדושה,
לפעמים היא הפקר.
אני כן משתדלת לפעול מאהבה,
אני לפעמים עדיין מונעת מפחד.
אני משתדלת לגלות חמלה כלפי מי שפגע בי במכוון.
משתדלת לסלוח גם למי שלא לוקח אחריות.
אני חוטאת עוד בנטירת טינה לאלה שמתעלמים מפגיעתם באחר.
כשאסיר חסימות מכמה "מאפשרים" שחסמתי - אהפוך להיות מאפשרת בעצמי. זאת שסומכת עליכם שהבנתם, שאני לא מוכנה לפחות מזה בחיים שלי.
בלי הסברים. לא רוצה תשומת לב ממי שלא מבין איך התנהגות של מישהו משליכה עלינו - רק מעצם נוכחותנו.
לא אני המצאתי את זה. אני זאת שבחרה להיות כזאת.
אני בוחרת להקיף את עצמי באנשים שעושים השתדלות דומה וטועים ולוקחים אחריות על מלאה גם על הדברים הקשים שעשו.
לא מושלמים. שלמים. מתנהלים בשקיפות ונקיון כפיים גם מול הסטיות הכי גדולות ומול מצבים בלתי אפשריים - מהם רבים אחרים בורחים או בוחרים להיות מגעילים.
אנשים שמתנהלים ישר ונקי - גם אם (במיוחד כש...) אין להם כוח ולא בזין שלהם להפגין יושרה.
הם משמשים מודל חיקוי והשראה והם אלה שמדליקים את הנר הזה לרגליי - שמסמן לי את הדרך
להיות גרסה טובה יותר של עצמי ממה שהייתי אתמול.
© מנפלאות הקרמה