הרבה לפני שידעתי איך קוראים לזה, כבר בגיל 19, ידעתי.
רגיל זה לא יהיה.
כמו המוזיקה - הBDSM שלי,חודר, מכאיב, מצמרר.
ידעתי כבר אז, עוד לפני שידעתי איך קוראים לזה.
זה לא יכול להיות אחרת מהמוזיקה שבחרה אותי.
גם שליטה.
לא אני בחרתי.
השליטה בחרה אותי.
לא בחרתי לאהוב כוח וכריזמה,לא בחרתי לצבור אותם.
לא בחרתי להיות חזקה. לא בחרתי להיות בטוחה בעצמי, לא בחרתי בכריזמה.
אני כן בוחרת להתמסר למלך אמיתי. מלך בזכות הנתינה.
כמעט 30 שנה אחרי - רגיל זה לא. הרבה יותר מוגדר, מדוייק ועקבי.
והסאונד הזה, מדוייק, עקבי, מצמרר עדיין.
באמאשלכם PLAY על השירים.
עוגיה / אור כשדים
מילים: רונן בן טל
לחן: דודי לוי ורונן בן טל
את נועצת בי שיניים
שעם הזמן למדתי לחבב
אולי זה עניין של הרגל
או של סיבולת
אולי זה פשוט מה שתמיד רציתי לקבל
רוצה לתת לך משהוא בינתיים
תמורה קטנה של יחס
ושל עיתוי נכון
אולי בסך הכול זה אמונה טפלה שלי
אבל בסוף זה מה שיישאר
אצלך בזיכרון
אז קחי ממני בנשיקה
טיפה של דם מהשפתיים
מתוק כמו קוביה של סוכר
מתוק כמו עוגיה של מזל
את גורמת לי צמרמורת
וזה קורה כל בוקר מחדש
אולי זה עניין של הרגל
אולי תיסמונת
אולי זה פשוט במקום לומר
אני אוהב אותך
רוצה לתת לך משהוא
תמורה קטנה של יחס
ושל עיתוי נכון
אולי בסך הכל זה אמונה טפלה שלי
אבל בסוף זה מה שיישאר
אצלך בזיכרון
אז קחי ממני...
© מנפלאות הקרמה
