אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וזה גורם לי לחייך

יש דברים שגורמים לי לחייך. לרוב הם גורמים רק לי לחייך. חיוך חולני שכזה...
לפני 11 חודשים. 4 במאי 2023 בשעה 4:38

 

אנחנו נוסעים ברכב שלי. בדרך לצימר...
את לבושה בחצאית הלבנה שלך, כמובן שבלי תחתון.
יש שמאל שלי על ההגה, יד ימין בתוכך.
כביש כמעט ריק אי שם בצפון.
אני מחטט בתוכך. מפלס את דרכי פנימה...
המשענת של הכסא שלך כבר לגמרי למטה. ואת גונחת לצלילי סוף שבוע רגוע של גלגלץ...
נעצרים ברמזור.
נהג הטנדר שלצידנו רואה את מה שמתרחש מנקודת המבט הגבוהה שלו.
הוא מחייך. עושה לנו לייק עם הידיים.
אני מוציא את ידי ממך. מראה לו אצבע משולשת.
כל האצבע בוהקת מהנוזלים שלך שמטפטפים לאורכה.
שלושתינו מסתכלים על האצבע וכולנו המומים מכמות הנוזלים...
הרמזור כבר מזמן ירוק.. הוא מהבהב.. אני לוחץ על הגז כדי להספיק לפני האדום.
הנהג נשאר עם פה פעור...
שתינו מחייכים. מתפוצצים בצחוק. צחוק שחוזר לגניחות ברגע שהאצבע נכנסת לתוכך שוב.
יש עוד רבע שעה עד לצימר ואת צריכה עוד להספיק לגמור...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י