אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וזה גורם לי לחייך

יש דברים שגורמים לי לחייך. לרוב הם גורמים רק לי לחייך. חיוך חולני שכזה...
לפני 11 חודשים. 8 במאי 2023 בשעה 6:42

 

בגלל טעות של חוסר תשומת לב בחנות שממוקמת ליד הפינטאון, הייתי צריך לרוץ חצי רומא כדי לבצע החלפה. ריצה זאת לא בעיה בשבילי, בעברי עשיתי מרתון. אבל העובדה שהייתי צריך לבזבז שעה בריצות נורא עיצבנה אותי...
כשחזרתי למלון הלכתי להתקלח, לשטוף את הזיעה.
כשיצאתי היא חיכתה על המיטה, בעירום. כמתנצלת על הטעות בחנות.
היינו במלון קטן ליד וילה בורגוזה, קומה ראשונה עם חלון ענק שבולט מעל המסעדה הקטנה למטה...
היא הפילה לי את המגבת והחלה למצוץ... אבל אפילו המציצה המעולה שלה לא עזרה הפעם...
העמדתי אותה בעדן החלון... מפושקת. משעין קדימה....
החזה המושלם שלה מתנדנד מעל ראשי הסועדים שלא חושדים בדבר בזמן שאני מלקק את ישבנה המושלם.
יורק לתחילת החריץ ורואה את הרוק נוזל על הפי טבעת ונעצר בכוס המושלם הזה שלה.
חדרתי לתוכה. חיללתי אותה בעיר הקודש.. לא רחוק מפעמוני הכנסיה.
היא החזיקה בצידי החלון כל כך חזק, כדי לא ליפול קדימה. ואני מצידי דחפתי עם האגן כמה שיכולתי. מצידי שתיפול עירומה על צלחת המרק של הזקן... אם רק היה מרים את מבטו הוא היה רואה שדיים מושלמים מצלצלים לכבודי.
האגודל תקוע בישנה, והיד מוחצת את התחת הקטן והעגול הזה...
"אולי כדאי שקודם..."
היא הספיקה לפלוט לפני שהעיפה פילחה את ישבנה...
הקטנוע ממול כנראה שם לב, אחרת למה הוא עומד כשהרמזור התחלף כבר פעמיים.
הדפתי אותה למיטה, יש דברים שרק אני צריך לראות...
"אם הייתי יודעת, הייתי מתבלבלת בחנות בכוונה" היא אמרה לפני שהלכנו לישון....
ואני שכבתי בצד המיטה מחויך...



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י