אני שולח לך בהודעה שם משתמש וסיסמא, אומר לך להיות זמינה בערב.
את יושבת ומחכה, חסרת אונים.
מגיעה לך הודעה ממני.
"עוד עשר דקות... לא דקה לפני וקישור"
את נכנסת לקישור בדיוק עוד 10 דקות. הרי את ילדה טובה ויודעת שעדיף למלא הוראות.
באתר יש איפה להכניס שם משתמש וסיסמא. את ברעד מכניסה את הנתונים, מבלי לדעת לאן זה יוביל.
הדפדפן טוען. דווקא כשאת סקרנית הוא טוען כל כך לאט הבן זונה.
מולך נגלה אתר עם מצלמות חיות. זה האתר שבו אני מתחבר לבית שלי לבדוק שהכל בסדר, את מזהה את האתר. הייתי שם אותו ברקע בטאבלט בזמן שהייתי מזיין אותך.
את פותחת את המצלמה של החדר שינה. אני שם שכוב על המיטה ואישתי מוצצת לי.
את רואה כמה אני נהנה וסובלת, סובלת שזאת לא את יונקת את הזין אלא אחרת.
אני קם ואנחנו יוצאים מהחדר...
את מנסה לבדוק באיזה מצלמה יראו אותנו אם בכלל.
המצלמה של הסלון... היא על השולחן, צמודה לקיר.
אני מכופף אותה על השולחן.. את רואה את החזה שלה נצמד לשולחן, בדיוק כמו שהיית רוצה ששלך יצמד.
אני מתכופף ונעלם מאחוריה. את יודעת בדיוק מה הלשון שלי עושה לה. את רואה את זה בתגובות שלה, את יכולה להרגיש ממש את הלשון שלי מטיילת לך לאורך הכוס ולרוחב פי הטבעת.
אבל היא לא שם...
אני מזדקף.. חודר לתוכה.
את רואה איך היא נהדפת קדימה. איך הפה שלה נפער בצעקה...
את גם צועקת...
אבל אף אחד חוץ מהשכנה המטורללת שלך לא שומע...
אני מביט למצלמה, יודע שאת שם ממול. את רוצה להתנתק אבל לא מסוגלת...
אחרי כמה דקות אני גומר. את קואה איך הזרע עף עליה וכל כך בא לך ללקק את זה ממנה, לטעום אותי. להרגיש את אלפי ילדי שלעולם לא יוולדו שוחים לך בפה...
אבל זה לא יקרה, לא מגיע לך. לא הפעם.
למחרת הסיסמא הוחלפה... ואת נשראת רק לקוות
